היי. אני בת 18, מלאה+,
פנים נאות אבל לא נראית ממש טוב לדעתי,
למרות שאם ארזה יש לי פוטנציאל להיות מאוד מאוד יפה (צריכה להרזות בערך 25-30).
אני מודעת לחולשה שבעודף המשקל בחברה ובכללי בפלטפורמות של מציאת זוגיות וגם בחיים עצמם.
במציאות אף אחד בחיים לא חיזר אחריי, אולי איזה 2 חברים באורך שבוע בכיתה ז' ולא היה לי מאז שום דבר.
פתחתי טינדר ומשם רוצים להפגש איתי.
יש לציין שאני יודעת איך לדבר, אני אינטיליגנטית, בכלל לא אובססיבית, אפילו קצת קרה בדיבור באינטרנט, ולדעתי ההתנהגות שלי דיי מושכת.
הרבה הציעו להפגש, נפגשתי רק עם שניים ועם שניהם לא הלך.
אולי יכל ללכת באופן כלשהו, אבל הרגשתי סלידה מטורפת מעצם העובדה שזה נוצר מהאינטרנט, חשתי חוסר בטחון ואפילו פחד נורא בפעמיים, אפשר לומר שחוויתי אותן כטראומה, למרות שלא קרה כלום וסתם ישבנו איפשהו בלילה.
בכל אופן, יש לי חוסר בטחון עצמי פיזי גדול בשל כל מיני מגבלויות פיזיות אסתטיות שלא קשורות למשקל אפילו, לכן מאוד קשה לי להפתח ולדעתי המקום הבטוח שלי להכיר בן זוג הוא או מידידות או מקשר מזדמן במציאות, ולא דרך פגישה לה אני צריכה להיערך מבעוד מועד.
אני יודעת שיש לי הרבה מה לתת, אבל אני לא יודעת אם אני במקום גבר הייתי יוצאת עם עצמי. יש לי הרבה תסביכים, עבר לא מושלם, נטיות להתמכרות ואובססיביות עליהן אני מנסה לשלוט. אני יודעת שיש לי עוד הרבה עבודה פיזית ומנטלית בדרך, אבל בינתיים, בלי לחץ כמובן, הייתי שמחה להכיר פעם ראשונה את המונח "אהבה" ואף "מיניות", אשר מהם אני כל כך מבועתת.
אשמח לעצות בנוגע להתנהלות עתידית, לביקורות כנות ואף אשמח לדון בנוגע לפגישות מהאינטרנט, והאם שווה לוותר אם זה מעמיד במצב לא נעים.
תודה רבה!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות