אני יותר מדי פרפקציוניסטית, בכל תחום בחיים. לדוגמא אם אני לא יודעת משהו במבחן ואני אקבל פחות מ85, אני פשוט לא מגישה אותו. ברגע שאני לא מצליחה משהו בלימודים אני מזלזלת בו, לא משקיעה ומוותרת עליו מראש.
אני לא מוכנה להתפשר על כלום וזה הורס לי המון דברים בחיים, אני בת 17 וחצי ועוד לא התנשקתי ולא היה לי חבר. וזה רק כי אני לא מוכנה להתפשר, אפילו על הדברים הכי קטנים. אני צריכה שהחיבור איתו יהיה בול כמו שאני רוצה ושהשיחות יזרמו בדיוק כמו שאני רוצה. זה קרה לי מעט פעמים אבל גם במעט פעמים האלו המראה שלהם הפריע לי. אין דרך להגיד את זה מבלי להשתחצן אבל יש לי פנים באמת יפות ומיוחדות וגוף יפה שעבדתי עליו הרבה זמן כדי שיראה ככה. ואם יש לי את הכימיה שאני מחפשת עם בחור מסויים אז אני מונעת מעצמי לפתח רגשות כי הוא ״לא עומד בסטנדרטים״ (גובה, גוף, פנים, שיער, שיניים ואפילו לבוש). אני יודעת שזה נוראי ושטחי אבל אני לא מצליחה להשתחרר מזה, אני תופסת מעצמי יותר מדי בקטעים האלו. מה שכן אני די ביישנית ואם אני רואה מישהו שהוא הטעם שלי והוא ב״סטנדרטים״ אז אני לא אגש אליו בחיים, אפילו לא אסתכל עליו יותר מפעם אחת.
בקיצור, הפרפקציוניזם הורס לי לא מעט בחיים בין אם זה בלימודים ובין אם זה בחיי האהבה. אני מסוג האנשים שמאושרים ומסתפקים בבן זוג מאשר חבורה גדולה של חברים אבל חיכיתי יותר מדי ואני ממש זקוקה לזה כבר, אני בן אדם חם ויש לי כל כך הרבה אהבה לתת ואני גם זקוקה לה, אבל מרגישה שהיא לא תבוא בשנה - שנתיים הקרובות.
איך משתחררים? איך מבליגים?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2026