היי, הלכתי היום עם הכלב לטיול ושני ילדים קטנים לא הפסיקו לצעוק לעברי ולקלל אותי ואפילו להמציא עלי דברים וכל זאת לעיני כל ואני אפילו לא מכירה אותם!!
כל כך רציתי לקלל אותם בחזרה ,זה היה ממש מעצבן!!!!!!
מכירים את התחושה הזו שלא אמרתם למישהו את כל מה שהייתם רוצים לומר? מעין תחושת פספוס כזו שאם הייתם מנהלים את השיחה פעם נוספת הייתם אומרים את כל הדברים שחשבתם עליהם בדיעבד? אז ככה אני מרגישה. אני מרגישה מעין כעס כזה על עצמי ועל זה שהתביישתי בסיטואציה במקום שני הבבונים האלה ועל זה שכל הצעקות והקללות היו ליד עוברי אורח...אני יודעת שזה שטותי להרגיש ככה כי זה בסה"כ ילדים קטנים אבל כנראה שסתם רציתי לפרוק את הכעס במקום לקלל אותם ולרדת לרמה שלהם. אם למישהו גם קרה מקרה כזה הייתי שמחה לדעת מה הרגשתם ואם הגבתם בצורה כלשהי, כל עצה תתקבל בברכה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות