שלום, אני יסמין בת 20 כרגע משרתת בצה"ל כבר קרוב לשנה.
השירות שלי בצה"ל אינו משמעותי הוא מתחיל בערב ונגמר בלילה וזה לשמור על מקום בבסיס שאף אחד לא מגיע אליו.
כבר כמה שבועות שאני בתפקיד זה ולפניו הייתי בתפקידים שגם לא עושים בהם יותר מידי.
כרגע אני לבד,מעבירה את היום שלי לבד החברות שאיתי בחדר כבר אין תקשורת איתן והאווירה לא משהו בכלל. אני מאוד מתוסכלת,כל הביטחון שהצלחתי להרים לפני הצבא כבר איננו. אני מנסה ללכת לחדר כושר כל יום כמעט ולנגן בגיטרה ולשפר בגרות זה אולי נשמע טוב אבל לא כך הם הדברים. הרבה אנשים וגם אני לעצמי מאוד ביקורתיים אומרים לי לעשות משהו לעצמי,אין לי תמיכה מאף אחד ואני לא מצליחה להרים את עצמי. שקעתי בדיכאון ואני מוצאת את עצמי במצב נורא רגיש. באף יום במהלך השירות לא נהניתי לא הרגשתי שאני מגיעה לסיפוק ושיש תוכן למה שקורה איתי.
יש לי חבר שעבר כבר את תקופת הצבא והוא עובד המון,נפגשים אחת לשבועים וגם שנפגשים הוא בחלק מהזמן עובד. אני בחוסר אונים. מבינה את המצב אך אין לי מה לעשות עם זה.
הוא אומר לי תנסי להעסיק את עצמך, איך?אני בעיר אחרת, באה עם כל האנרגיות מהצבא ומהשעמום אני משתגעת. אז גם שהסופש שכל החיילים מחכים לו אצלי הוא מרגיש כמו עוד יום בצבא כבר קשה לי להתמודד עם זה זה גדול עלי הפכתי לחלשה לא מוצאת את החוזק.
אני לא יודעת מה לעשות...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות