שלום ,
מאז ומתמיד אין לי שקט נפשי
מאז שאני קטנה אני בבעיות עם ההורים , הורים פרימיטיביים ושני אחים גדולים שלא נתנו לו לחיות . תמיד הייתה לי נפש חופשייה . רציתי לעשות דברים ולחיות את החיים בדרך שלי וזה גרם להרבה מריבות עם ההורים . הם הענישו, העליבו והכו אותי בעבר וכלום לא עזר . עכשיו אני גרה לבד ובקשר עם כולם אבל פיתחתי חומה וצורך תמידי להילחם . אני אוהבת אותם ואני תמיד סולחת להם ומנסה כמה שיותר לבוא לקראתם למרות שהם מנסים עדיין להתערב לי בחיים . כל העצב שהם גרמו לי עד עכשיו נשאר בתוכי וזה לא מרפא ממני . יש בי עצב לא מוסבר וצורך להישאר לבד ושהוא יוצא החוצה הוא קורע אותי מבפנים . יש בי גם דחף להקים משפחה משלי , כדאי לעשות את הכל אחרת ונכון ולהתרחק כמה שיותר מהם . אין בי שנאה לאף אחד אבל גם לא אהבה ענקית . האם זה נכון לחתוך את הקשר לגמרי ? ככה לא יהיה בי יותר עצב ? כואב לי בלב תמיד ואני רוצה שקט נפשי .
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות