שלום,
אני בצבא כבר שנה וחמישה חודשים, משרת בתור טכנאי בחיל האוויר ועושה יומיות מאוחרות (יוצא ב6:30 חוזר ב18:45-19:00).
מאז שאני זוכר את עצמי אני סובל מחרדה חברתית , תמיד נמנעתי מסיטואציות חברתיות וכמובן אף פעם לא הייתי בזוגיות או כל מגע אחר עם בחורה. בתיכון סבלתי בכל רגע וכל הזמן חיכיתי לצבא וקיוויתי שמסגרת חדשה תעשה לי רק טוב כמו שכולם אומרים, שאתחיל את חיי מחדש ואכיר חברים חדשים וכמובן בנות. אז כן, בקורס הרגשתי שאני פורח והכרתי את הצד החברותי שלי, אבל כל ההרגשה נקטעה ברגע שעברתי לתפקיד בסדיר לפני יותר משנה.
אני נמצא בתפקיד שוחק והעבודה מאוד שחורה ופיזית עם המון תורנויות בנוסף, אני במחלקה שרובה אנשי קבע ורק 2 חיילי חובה שזה אומר שאין לי חיי חברה בלשון המעטה. אני עובד מפעל בלי משכורת שקורע את התחת מהבוקר עד הערב ללא שום תמורה. אני מרגיש שאין שום תועלת מהשירות הזה באף היבט. הצבא מנצל אותי ככוח עבודה זול וזה משפיע על המצב הנפשי שלי. אין לי חשק לצאת עם חברים ואיבדתי קשר עם רוב החברים מהתיכון. בסופשים אני מתאושש מהשבוע הנוראי שעובר עלי ומתבודד בבית עד יום ראשון. חשבתי להתחיל לעבוד במקביל לשירות מפני שמסגרת נוספת רק יכולה להועיל אך הצבא גוזל ממני את כל האנרגיות הנפשיים. האווירה במחלקה לא ממש נעימה ולפעמים אפילו הנגדים צוחקים עלי מכיוון שאני בן אדם מופנם יחסית וקשה לי להפתח. לא ידעתי שככה יראה השירות שלי ואני מדרדר עם הזמן ונכנס לדכאונות. הקבן לא מתכוון לעזור לי ורק מציע תרופות למניעת דיכאון.. מה אפשר לעשות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025