היי. לפני הצבא לא ידעתי מה זה מריחואנה בכלל, שמעתי על זה אבל בחיים לא ניסיתי וגם לא היו לי הזדמנויות. לא הייתי נוהג לשתות באותה תקופה. לקראת השחרור פתאום הציעו לי שאכטה. בהתחלה לא רציתי אבל זרמתי והתחלתי להתלהב מכל העניין. השתחררתי ושרפתי אלפים מהמענק שלי בשביל להתארגן, מצאתי עבודה טובה ובמשך שנה שלמה בזבזתי עשרות אלפי שקלים על זה. לפעמים בכמויות קטנות, לפעמים גדולות. אני זוכר שהיו תקופות שיכולתי לקחת הפסקה של שבוע בלי להתרגש, היום אני לא יכול לקחת הפסקה של כמה שעות. ברגע שההאספקה נגמרת,אני ישר חושב על מאיפה אני מביא עוד ואיך. אני מוכן לנסוע עשרות אם לא מאות קילומטרים בשביל זה, גם ב2 בלילה. אני מגיע למצב שאני מעשן כמויות מסחריות ביום (יחסית) וזה פשוט לא משפיע עלי, לא מבחינת הסטלה - היא קיימת, אבל מבחינת ההתרגלות שלי למצב - זה נראה כאילו אני מעשן לא בשביל סטלה, אלא בשביל להתקיים.
ניסיתי מיליון ואחד דברים. נרשמתי למכון כושר בעלות של כמה אלפי שקלים בשנה, הלכתי אולי 10 פעמים. נכנסתי לחובות של מעל ל10 אלף שקל בבנק! ובכל חודש אני אומר לעצמי, הנה, החודש אני ארוויח סכום יפה, אבזבז ממש קצת, ובצ'יק צ'ק אני יוצא מהמינוס, ומה בסוף מסתבר? שאני מרוויח 7 ומבזבז 8.
הבעיה היא שאף אחד לא מודע למצב שלי, כי אני לא רוצה שידעו. אני כן משדר עסקים כרגיל וכן מנסה לשמור על שגרה תקינה עד כמה שאפשר, אבל זה פשוט מכרסם אותי מבפנים.
אני מרגיש שבכל יום שעובר אני חופר לעצמי בור עוד יותר גדול. כל חיי לא האמנתי שאני יכול לאבד שליטה על החיים שלי באופן שיטתי ויום-יומי עד שהכרתי את המריחואנה.
מצד אחד היא כן פתחה לי עולמות וכן עשתה לי שינוי, מצד שני דיכאה אותי. אני כותב את השורות האלה אחרי שהספקתי לחסל כמות קטנה ומחכה לרגע שפתאום יבוא לי הסוויץ' בראש ללכת להתארגן עוד פעם היום עם כסף שאין לי.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות