היום כמה ילדים מהכיתה תכננו להיפגש בערב לג בעומר לעל האש, לאט לאט הם צירפו את כולם ואת מי שהם רצו לצרף ואז הם כבר לא הכניסו אף אחד לקבוצה-אני לא בקבוצה הזאת :-/ . הכיתה שלנו מאוד מגובשת, מאוד! כולם צוחקים אחד עם השני, מדברים, לפעמים נפגשים, ממש חלום של כל כיתה-גם בחלום הזה אני לא חלק ממנו, לא משנה מה אני עושה-פשוט אין יחס אותו דבר כשמתייחסים לילדים אחרים בכיתה שלי לביני. זה ממש ממש מעצבן-מישהו עושה משהו מצחיק-כולם צוחקים, כשאני עושה בדיוק אותו דבר-כולם בשקט/רציניים/נבוכים. מה הקטע?! למה דווקא איתי כולם רציניים בכיתה ואפילו לא מעלים חיוך שעם אחרים הם הכי צוחקים ומדברים (אני בכיתה ט'). גם הקטע עם הבנות מעצבן נורא. בכיתה ט' כבר הגיוני כשפוגשים מישהי מהכיתה-זה חיבוק, צחוקים, דיבורים... אפילו לא חיבוק-מגע בכל צורה כלשהי, כמו "טפיחה על השכם", להחזיק את היד או להצטלם ביחד כמה ילדים כמו גוש בתמונות קבוצתיות. עם כל הבנים האחרים בכיתה הבנות זורמות ומדברות וצוחקות... ואיתי הן סוג של "שומרות נגיעה"-אני אוהב את הגיבוש הזה נורא, אז למה אצלי זה לא ככה? מה יש לי שאין לילדים האחרים?
למה שכולם יושבים ביחד ומדברים בהפסקות לא מזמינים אות? אני החבר הכי נאמן שיש ואני יכול להגיד שאין עוד חברים מתחשבים כמוני, זה ככה בכל חברה שאני נמצא בה. מה אני יכול לעשות יצרפו אותי לקבוצה שלהם?
תודה לעונים!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות