אני ילדה ממש ביישנית ושקטה וזה ממש מעצבן. למשל, אני מסמיקה וקשה לי לדבר בפני ילדים וכו' וזה משפיע בהכל,
אני ממש ממש ביישנית. שנגיד - אם אני עושה משהו שלא מאפיין אותי, נגיד מדברת בקול (כי הייתי חייבת גם), אז זה מפתיע את כולם מפני שהם לא רגילים. והייתי רוצה להיות מישהי אחרת לפעמים, מישהי שיש לה הרבה חברים, ומלאת ביטחון עצמי. אבל בנוסף - קשה לי להתחבר לאנשים חדשים, נגיד קשה לי למצוא חברות חדשות ואני חושבת הרבה פעמים עד שאני אומרת משהו...
אני ממש רוצה להכיר אנשים חדשים, כי אין לי הרבה חברות והן אפילו לא 'חברות טובות' (מפני שהן הורידו לי מהביטחון העצמי, אמרו שאני צריכה להתאפר, להתלבש יפה ועוד הרבה דברים פוגעים). וזה גורר למצב שבו אני כבר חושבת שאני באמת מכוערת, שאני לא יפה, שאני לא אוהבת להסתכל במראה. אז אני בעיקרון גם שואלת, אם כדאי לי להישאר מי שאני, או לעשות כמו שהן אמרו, להשתנות - מפני שהן ציינו שאם לא אשנה את האופי שלי (זאת אומרת: בקשר ללבוש ובקשר לזה שאני צריכה להתחיל להתאפר ודברים בסיגנון) - אף אחד לא ירצה להתקרב אליי. אז מה לעשות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות