מה אני עושה לא נכון שגורם לי להכשל במציאת זוגיות?

היי

אני בן 21, לא רזה מדי, לא שמן מדי, לא שרירן. רציתי להיות שרירן, אבל זה היה לא קל אז ויתרתי, ובכלל טוב לי עם איך שאני. אני לא מכוער בכלל, הרבה בנות אומרות שאני "חמוד". אבל עם חמוד לא יוצאות לדייט, ועם חמוד גם אף אחת לא תשכב (שזה עוד בעיה שיש בי - בתול). הייתה לי רק חברה אחת לפני 5 שנים בערך, אך היא לא הייתה נאמנה ודרכינו נפרדו. מאוד ציפיתי כבר אז שהיא תהיה האחת, כי אפילו ההורים והחברים שלי אומרים שאני "כמו כלב" - נאמן, אכפתי, מסור, ויותר מהכל לא בוגד.

החיים שלי לא טובים אך גם לא רעים, די סבירים. אני אדם מאוד מצחיק, אמנם סובל ממגבלה אך היא לא נראית לעין במיוחד. יש לי בעיות אישיות בחיים שמקשות עליי לא מעט. עם או בלי קשר לזה, בגיל צעיר נשרתי מהלימודים בגלל שלא הרגשתי שאני שייך לשם ולכן אני לא "משכיל" או בעל תעודה כלשהי שאומרת שחור על גבי נייר שהצלחתי במשהו. למעשה מהבחינה הזו אני כישלון אבל מי שלא שפט אותי על זה בדרך יודע שאנשים בד"כ מאוד נהנים בחברתי, אומרים שאני שנון, חכם (כן גם ללא הנייר הזה שנקרא תעודת בגרות), שהם רוצים להיות כמוני בקטעים האלו. אבל דווקא אני רוצה להיות כמותם, כי מי רוצה להיות שנון או חכם כשאתה רווק בודד?

אחרי שנפרדנו הייתי צריך קצת הפסקה ממערכות יחסים, למרות שהיא הספיקה לדלג מהר ממערכת אחת לאחרת, לי לקח המון זמן. היו לי בשנים האחרונות לא מעט הזדמנויות, אבל רב ההזדמנויות היו עם בחורות שכלל לא נמשכתי אליהן. עם זאת, עם אלו שכן היה את הניצוץ של ההזדמנות ושזה היה הדדי והרגשתי משיכה אליהן והן אליי - עליהן קצת התאבססתי (הייתי די מציף בהודעות אבל מתוך פחד שהיא לא תשכח אותי) עד שהקשר התנתק.

ניסיתי באתרי הכירויות, ניסיתי בסופרים, ניסיתי באוטובוס, ניסיתי בעבודה, ניסיתי בכל מקום אפשרי, אפילו בתור לרופא עור בקופת חולים לפלרטט ולהתחיל (כמובן חלילה מבלי להטריד אלא בצורה נחמדה, כזו שמקובלת ואם לא מעוניינת אז שלום, לא בכוח). אבל אף פעם זה לא עבד. לצערי שקעתי עמוק בפרנדזון של בחורות שאמרו שאני חמוד אבל הן העדיפו תמיד גברים שרירניים כאלה ו"חתיכים". כאלה שלא יספרו אותן לעולם ובמיוחד גם לא יתנו להן את הכבוד ואת ההקשבה שאני נתתי.

אני מרגיש מאוד מאוכזב מעצמי. הרבה מהחברים שלי כבר נשואים, ומי שלא, בכל זאת בזוגיות חזקה. ניסיתי לתקופה להיות מישהו שאני לא ולחפש רק זיון, אבל גם זה כשל. אני לא יודע מה לעשות, והאמת, התחיל להימאס לי להיות "ידיד חמוד". גם התחיל להימאס לי לחפש את האחת. לפעמים בא לי ללכת ברחוב עם חולצה עם ההדפס "רוצה אהבה? חבל שלא החלקת ימינה על התמונה שלי בטינדר" מרוב שאני כבר לא יודע איך להביע את התסכול.

איך אני יכול לגרום לעצמי כן להצליח וכן פחות להתאבסס על בחורות שנראות לי ולשחק אותה הארד טו גט מבלי שזה יטריף אותי לראות אותה רואה את ההודעה שלי היום ועונה לה בעוד שבוע וחצי כשבין לבין היא "נראית לאחרונה" מדי יום אבל לא מתייחסת אליי? ולמה לעזאזל בחורות מעדיפות גברים מניאקים ולא "חמודים"?