שלום AskPeople.
אני בת 17.מסיימת בקרוב כיתה יב.
אני מגיעה מבית דתי.
כמו כל שמיניסט בארץ גם אני קיבלתי צו ראשון לצבא.
כמובן שהלכתי.לא ידעתי אם בוודאות אני הולכת לצבא,אבל רציתי שתהיה לי אופציה.
ההורים שלי לא מתו על זה שאני חושבת ללכת לצבא.
למרות שאחותי בצבא.והם ממש מפרגנים.
למרות שהם לא מרוצים מזה.
בכל אופן לא הלכתי יותר לצווים שצהל שלח לי.
הצהרתי בבית המשפט והשארתי את ההצהרה בבית במטרה לשלוח.
בינתיים בדקתי שירות לאומי בכל מיני מקומות.
ועדיין,לא שלחתי את ההצהרה.
התקבלתי לגרעין בשדרות.סגרתי בגרעין של שדרות.
ועדיין לא שלחתי את ההצהרה.
אני לפעמים יושבת במיטה ותוהה לעצמי אם הפסקתי ללכת לצווים בגלל הלחץ של ההורים שלי,או שבאמת הפסקתי כי הבנתי שהצבא לא מתאים לי.
למרות שלפעמים אני חושבת שהאכלתי את עצמי בסיבות למה לא בגלל הרצון של ההורים שלי שאני אעשה שירות.
אני רוצה לשתף את ההורים שלי במה שאני חשה אסל אני מרגישה שהם לא באמת יבינו,ושהם יגידו 'עזבי אותך מהצבא' או משהו בסגנון.
מצד אחד,אני יכולה להגשים את עצמי ואת היכולות החברתיות שלי הרבה יותר בשירות הלאומי.
מצד שני,עדיין לא שלחתי את ההצהרה.
אני תוהה לעצמי לפעמים אם השארתי אותה כי עדיין יש לי ספקות לגבי מה אני רוצה לעשות שנה הבאה.
אני לא יודעת מה לעשות.
אשמח לעזרה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות