היו לי מלא חברים והייתי מקובל אבל כשהעזתי להגיד משהו הפכתי בודד. מה לעשות?

הכל התחיל בתחילת שנת הלימודים שעליתי לחטיבת הביניים הכרתי ילד שעלה מבית ספר אחר והיתחברנו מאוד מהר וביססנו את עצמנו מאוד מהר וכל ראו אותנו וזה הפך אותנו לדי מקובלים (אני בכלל לא אוהב את המילה הזאת פשוט לא מצאתי אחרת) עבר זמן הגענו לעכשיו כבר ממש תכף נגמרת השנה אבל אני תמיד הרגשתי שמשהו לא בסדר בסביבה של החבר הזה לא הגיע לי הכבוד שמגיע לי כבן אדם ובטח לא כשל חבר הוא היה משפיל אותי ומשתחצן על כולם ותמיד חושב שהוא מעל כולם רק בגלל שהוא טחון וכל יום וחצי קונה נעליים חדשות וגם משקר על המחיר שלהם ואני ידעתי את האמת בין היחידים שידע וזה לא היה מתאים לי יותר אז התחבר. י עם קבוצת ילדים מהכיתה שילד אחד התחיל לדבר איתי משם ולהסביר לי איך הכל נראה מהצד וזה בעלה בי מוטיבציה לעשות משהו ואז היתקרבתי לחבורה הזאת שהחבורה הזאת היתה החבורה הקודמת שלו כל החברים שהיו שם הם היו החברים שלו בשנה שעברה והתקרבתי אליהם ויום אחד ממש הייתי איתם ולא דיברתי איתו. יום אחרי זה הוא התחיל להתכתב איתי והוא שאל מה ניהיה וכאלה אז כתבתי לו שאני חושב שזה פשוט צריך להיפסק אני מרגיש שאני לא מקבל עבודה והקשר הגיע לקיצו ואז הוא ממש התחלי להפוך את כל ההגנה להתקפה הוא אמר שאם לא היה אכפת לו ממני הוא היה עושה את זה מזמן ושאני ילד חרא שלא יודע להתנהג ושהאקסית שלי שהוא לקח אותה כריבאונד הוא כל הזמן אומר שהיא ממש לא מגיע לי ואז השיחה הפסיקה ואז הוא פשוט התחיל להשפיל אותי התחיל לכתוב לי לך תמצא מה לעשות אם החיים שלך יא ילד זבל אה אתה צריך עזרה ואז הוא נתן לי קישורים לאתרי פורנו אני קצת נעלבתי אבל חשבתי שזהו זה הפסיק וזהו מצאתי מקום חדש במיוחד שהחבורה הביא אמרה לי נו בוא תיהיה איתנו אבל אז הילדים שאמר לי איך זה נראה מהצד פתח קבוצה חדשה של יום העצמאות שהולכים לבמות והוא צירף לשם אותו ואת החבורה והוא גם התכוון לרם אותי כי ראיתי את ההודעות הוא כתב שנימאס לו מהריבים שאף אחד לא חייב להיות חבר של אף אחד שאיזה ילד אחר לא צריך לסלוח לילד שרבתי איתו וכל מני כאלה ואני חשבתי לעצמי למה שיסלח לו למה קרה משהו ואז התברר לי שהחבר הזה שהיה לי לפני איזה חודש הבטיח לילדים הזה שהוא ינתק איתי קשר ויחזור להיות חבר שלו והוא לא קיים את זה ועכשיו אותו ילד בקשר דיי קטן איתי וגם החבר הזה שלי ביקש מכולם סליחה וכל זה וזה היה נראה כאילו הם דיי סלחו לו ועכשיו הוא הולך איתם לבמות בעצמאות ואני לא מתכוון ללכת איתו לשום מקום גם כי ברור לי שהוא עשה את זה כדי שאני לא יבוא איתם. בקיצור נשארתי בלי חברים זה לא רשמי אבל ברגע שהם סלחו לו וששמעתי מה היתה ההבטחה שלו להם אני פשוט לא הייתי בטוח במקום שלי יותר אני מרגיש חסר חברים ממצב שהיו מתקשרים אלי קבוע לשיחות של שעות ונפגשים איתי על ימים ועל שמאל למצב שאני יושב בבית בוכה ולוקח אטנט עד שאני לא מצליח לפתוח עיינים כבר התחלתי לא לישון בלילות ולקחת את התרופות שלי סתם ככה באמצע הלילה אני משתגע אני לא יודע מה לעשות אם עצמי ואני בן אדם שהחברה חשובה לו והוא מאוד מעריך ומכבד חברים שלו. בבקשה תענו לי בזריז כי אני מפחד להגיע למצב של אי שליטה ולעשות משהו קיצוני כי אני מסוגל לזה אני לא תמיד שולט בעצמי.