הייתה לי חברה חצי שנה. זאת הייתה האהבה הראשונה שלי והנשיקה הראשונה שלי (סוף יב).
אני אוהב אותה מאוד כמו שלא אהבתי בחיים שלי ובספק אם אאהב ככה. עשיתי המון טעויות של מערכת יחסים ראשונה, ניסיתי להראות שאני איזה מאצ'ו וגבר גבר, ובעצם לא הייתי אני עצמי. לא שיתפתי אותה במה שיושב עליי ושנים הייתי חסר ביטחון בגלל איזה פגם חיצוני שתיקנתי לאחרונה, אבל שיקרתי לה ולא נפגשתי איתה כי רציתי להיות אחרי זה ולא לשדר לה חוסר ביטחון. פחדתי שאם הייתי משתף אותה היא הייתה שמה לב יותר לבעיה וזה רק היה פוגע, או שאולי לא תבין אותי כי אני נראה טוב חיצונית ותיעלב שזאת הסיבה שרציתי קצת ניתוק.. בקיצור היא אהבה אותי מאוד גם אבל היא לא יכלה יותר עם הניתוק שיצרתי והחליטה להיפרד ובאופן טבעי..
למען האמת אם היא לא הייתה נפרדת ממני לא הייתי לומד.. אבל יש בי רצון עז לספר לה את האמת ולחדש את הקשר שלנו עוד פעם (נפרדנו לפני חודש)
לאחר נסיונות ארוכים הצלחתי לשכנע אותה שתדבר איתי, עוד לא דיברנו, היא רק אמרה לי שמבחנתה זה מאוחר מידי והיא שמחה שלמדתי לא להדחיק ולשתף ושאלמד מזה בהמשך החיים שלי. קשה לה לתת לי את הלב שלה עוד פעם היא פוחדת שאפגע בה עוד פעם לדעתי.
מה לעשות?
להגיד לה את האמת כולה ולקוות שיום אחד היא תתחרט ותשלח לי הודעה? או להמשיך הלאה ולעזוב אותה בכאב לב ותחושת חוסר מיצוי?
ועוד שאלה, יכולה להיות שהיא בוחנת לראות אם אני באמת רוצה אותה ולראות כמה אני מוכן לעשות בשביל להחזיר אותה? מעין משחקי בנות? תודה!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות