התאהבתי בפעם הראשונה בחיי אבל הבחור כבר לא רוצה אותי. איך ממשיכים הלאה מכן?

יש מישהו שהכרתי דרך חברים משותפים. בפעם הראשונה שראיתי אותו הוא ביקש שנחליף מספרים וישר הסכמתי, לא ראיתי בכך משהו רומנטי. יום לאחר מכן התחלנו לדבר הרבה בוואטסאפ ובאינסטגרם והוא שאל עם אני רוצה להיפגש בשישי בערב, אני הוא וחברה משותפת של שנינו.
ישבנו ביום שישי שלושתיינו יחד באיזו מסעדה במשך שעתיים והשיחה זרמה. הוא היה ממש נחמד אליי. באיזשהו שלב במהלך הערב עברתי לשבת לידו בשביל להראות לו שהו ונשארתי לשבת שם. הוא כל הזמן נגע בי (לא בקטע מיני) וליטף אותי וזה גרם לי להרגיש ממש טוב.
אחרי שיצאנו משם הלכנו שלושתינו ברגל לבית של החברה המשותפת והוא כל הזמן חיבק אותי וליטף אותי בדרך.
אחרי משהו כמו עשרים דקות הגענו לבית שלה ואז שלושתיינו התיישבנו על הספה וכל אחד היה בטלפון שלו. התיישבתי יחסית דיי קרוב לאותו הבחור אבל לא לגמרי. אחרי איזה דקה הוא פשוט התחיל להצמיד אותי אילו עד שהייתי צמודה אליו לחלוטין. ואז הוא התחיל לחבק אותי וללטף אותי שוב ולהניח את הראש שלי על החזה שלו, ולא התנגדתי, והרגשתי ממש טוב עם זה. נרדמנו ביחד מכורבלים ומחובקים. אחריי שעתיים בערך החברה המשותפת באה (היא נרדמה בחדר שלה) ואמרה לבחור שהוא צריך ללכת (אני נשארתי לישון אצלה). הוא חיבק אותי ונשק לי בלחי ואז הלך. כשהוא הלך, הרגשתי מין רגש כזה לא מוסבר, כאילו עצב כזה, אבל עצב מוזר. ובחיים לא הרגשתי ככה.
אחרי זה אני והחברה עלינו לחדר שלה ודיברנו עליו. והיא אמרה לי שהיא מכירה אותו מכיתה ו' (כולנו בט') והיא בחיים לא ראתה אותו מתייחס ככה למישהי. היא גם הוסיפה כשכדאי לי להתחיל לחשוב על זה כי הוא בטוח חושב על זה.
שלושה ימים אחרי זה נפגשנו שוב אבל הפעם רק אני והוא וזה היה בבית שלו. בימים אחרי שהיינו שלושתיינו ולפני שנפגשנו שניינו היינו כל יום מדברים בטלפון מלא זמן והוא כמה הזמן היה אומר לי שהוא מתגעגע אליי. כשנפגשנו רק שניינו אצלו, האווירה הייתה הרבה יותר אינטימית. והוא כל הזמן קירב אותי אליו. ונישק אותי בלחי וחיבק אותי וליטף אותי, והרגשתי כל מיניי דברים שלא הרגשתי בחיים.
חברות שלי אמרו שאני מאוהבת.
אחרי זה היינו מדברים המון, עד ששבוע וחצי אחרי זה, זה פשוט נפסק.
הוא היה מסנן אותי, לא עונה לשיחות שלי, ואני כמו מטומטמת הייתי ממשיכה לרדוף אחריו כל הזמן.
כל פעם שהייתי מנסה לדבר איתו או לחדש קשר, הוא היה מסנן או מתחמק ממני. וכשהייתי מנסה לראות מה עשיתי לא בסדר, הוא פשוט לא היה עונה.
אנחנו כבר לא בקשר מעל חודש. יש לו חבר אחד שהוא ידיד שלי, וחברה שלי העלתה הצעה שאני אבקש ממנו לדבר עם הבחור על מה קורה. דיברתי איתו והוא הבטיח לי שהוא ידבר עם הבחור.
אחרי שלושה ימים קיבלתי הודעה מהבחור שאני אשלח לו הודעה כשאני מגיעה הבייתה מהפעולה בצופים. שלחתי הודעה כשהגעתי, הוא סינן.
יומיים אחרי זה הוא אמר לי להיות זמינה בשעה מסויימת כי הוא רוצה להתקשר, הוא לא התקשר.
כל החברות שלי אמרו לי שהוא אפס ואני צריכה לשחרר ממנו ולהמשיך הלאה. אבל אניי לא מסוגלת.
הוא האדם הראשון שהתאהבתי בו, שהרגתי אליו משהו.
היו לי לא מעט 'קראשים' בחיים, אבל לאף אחד מהם לא הרגשתי מה שהרגשתי אליו.
האם כל הבנים הם ככה? מנצלים וזורקים? מנצלים בנות? אני פשוט לא מבינה למה הוא גרם לי להתאהב בו עם הוא לא רצה שניהיה ביחד או עם הוא לא הרגיש אליי כלום. למה הוא התייחס אליי בצורה היפה הזאת וגרם לי להרגיש כאילו הוא אוהב אותי, עם הוא לא?
כל פעם שהייתי איתו (אפילו שזה היה רק פעמיים) וכל פעם שאני חושבת עליו, ישר יש לי פרפרים בבטן. ויש לי כאב בטן כזה, אבל בצורה טובה, אני אוהבת אותו.
אני כל כך מנסה להמשיך הלאה ולא לחשוב עליו. אבל אני פשוט לא מצליחה. אני פשוט אוהבת אותו. איך משחררים מהאהבה הראשונה?