הגיעה אלינו לראיון בחורה שזיהיתי אותה בגלל שלמדנו יחד בתיכון.
הייתי שנה מעליה והייתי חבר טוב של ידיד שלה.
אני זוכר שהיא היתה נערה טובה כזו, צנועה למרות שלא היה חסר לה כלום, ושהיא לא אהבה ללמוד חחח . כמונו.
עכשיו, ראיינתי אותה ולא אמרתי על זה דבר .לא אמרתי שאני מזהה אותה.
בקו"ח שלה מופיעות עבודות שונות מזדמנות כאלה - ניקיון, מלצרות, עבדה קצת בקניון לא משהו רציף. פיטרו אותה הרבה כל פעם מסיבה אחרת. היא היתה כנה לגבי זה.
גם אמרה שיש לה ילדים והיא חד הורית.
התרשמתי שיש לה ראש על הכתפיים אבל היה לה מבט כבוי כזה. הראיון איתה בקושי זז כי היא דיברה ממש חלש ובשקט והיה נראה לי שכל רגע היא עומדת לבכות.
עשתה רושם שממש זקוקה לעבודה, ממש התחננה להתקבל. כבר חמש שנים שהיא לא עובדת.
מפה לשם אמרתי לה שאני אתן תשובה עוד כמה ימים ובאמת היו לי עוד כמה מועמדות לראיין.
יצרתי קשר עם החבר שלי מהתיכון והתעניינתי לגביה.
הוא אמר לי "שמע אחי, היא עברה הרבה " אבל גם הוא בקשר איתה כבר המון המון שנים.
אני לא יודע בדיוק מה העניין אבל גם מהראיון הקצר שערכתי לה ראיתי שהיא פשוט שבורה מבפנים.
ממש רציתי לעזור לה, אבל אני מתלבט אם היא המועמדת המתאימה לעבודה - מוכרת בעסק שלנו.
השותף שלי דוחק בי להעסיק אותה בלי לחשוב כי זו מצווה לעזור וכו' וכו'. (גם הוא שם לב שהיא כזו משונה ושקטה מאוד. בקושי הסתכלה לי בעיניים)
אשמח לעזרתכם
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות