אני חושבת מאז השירות הלאומי שעשיתי, וכבר עברו 4 שנים מאז סיימתי, אני לא מוצאת את עצמי. אני די תקועה במצב של חוסר מעש רציני.
אני גרה עם ההורים וזה מקשה עליי מסיבות כאלה ואחרות, מובטלת, לא לומדת כלום כרגע למרות שיש תכנון כלשהו, אין לי חברות לצאת איתן או לדבר איתן כי כולן עסוקות בחיים שלהן או שאני פשוט לא מרגישה בנוח איתן, אין לי בן זוג או כל גבר שאני מעוניינת בו וגם ככה אני לא יוצאת לאף מקום ולא מוכנה לפתוח את האפשרות של אפליקציית היכרויות מסיבות אישיות.
4 שנים שאני נתונה במצב הזה שאני מתארת כרגע, מדי פעם יש תפנית קטנה או משהו שקורה אצלי בחיים אבל זה לא משהו רציני שנשאר לתקופה ארוכה או בכלל.
אני רוצה להתחיל טיפול עם איש מקצוע, פסיכולוג או מטפל כלשהו, כי אני צריכה עזרה מקצועית רצינית, אבל לא מוצאת את האומץ להרים טלפון ולהתקשר. יש לי יכולת ללכת לחפש עבודה אבל בגלל שלא קיבלו אותי לאף מקום (בעיה בעיר מגורים) מאוד קשה לי להמשיך לחפש. מבחינת לימודים, אני צריכה כסף לשלם למכללה ולכן לא עושה את הצעד לקראת זה. ולהשכיר דירה כרגע נראה לי כצעד ענק ומפחיד.
אני יודעת שיש לי המון אפשרויות לצאת מהמצב הקיים ואני לא מחפשת אשמים לכך,
פשוט לא מוצאת את האומץ לקחת את עצמי בידיים למרות שאני רוצה.
חייבת קצת זריקת מוטיבציה ודרייב, בבקשה..
איך שוברים את מעגל החרדה והדיכאון?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025