אין שלום בית ואני כבר מתחיל להתייאש, אמא שלי כל הזמן מקללת אותנו, איך להתמודד?

אהלן.
אני בן 23 אוטוטו עם אח גדול שבאותו מצב כמוני.
גדלנו בבית עני צפוף ואלים עם אם חד הורית שהתעללה והשפילה אותנו נפשית מילולית ופיזית מילדות בעקבות בעיות נפשיות וטראומות שהיא בעצמה עברה.
למזלנו המשפחה המורחבת מבוססת טוב ואנשים טובים שעזרו לנו לאורך השנים.
חווינו גם רגעי אושר בילדותנו בזכותם.
אני ואחי ברחנו לגור אצל המשפחה ולפנימיות מגיל צעיר ו"ניצלנו" מההתעללות.
בראייה לאחור בילדות היו לנו המון המון בעיות רגשיות וטראומות מהדברים שעברנו בבית.. זה בא לידי ביטוי ברגשי נחיתות, חוסר ביטחון,הערכה עצמית נמוכה,חוסר יכולת לקבל אהבה ועוד כל מיני בעיות שחלקם עברו לי רק אחרי הצבא.
אחרי השירות הצבאי חזרתי לגור בבית ברב טיפשותי ותמימותי כי חשבתי שיהיה יותר טוב ואפשר לסגור מעגל,בדיעבד מצטער שלא הלכתי להשכיר דירה עם חברים כשהייתה לי הזדמנות ולפני שהתחייבתי לעבודה.
חזרתי בן אדם בוגר יותר מהצבא,התקבלתי לעבודה מבוקשת עם משכורת טובה והחלטתי לעזור כמה שיותר לאמא שלי במשך השנה הזאת.
נתתי לה עשרות אלפי שקלים,שילמתי חשבונות,מילאתי את המקרר כל שבוע,חשבתי שזה ישנה את המציאות ואת השלום בית.
אבל במשך כל התקופה הזאת חוויתי קללות השפלות ויריקות בפנים ממנה,היא לא מפסיקה לאחל לי להכשל וליפול בכל תחום בחיים ולא מפסיקה להגיד לי שלא יצא ממני כלום ולדבר על כמה שאני ואחי לא מוצלחים עם "חברות" מזוייפות שיש לה שרק צוחקות על הבעיה הנפשית שלה מאחורי הגב שלה..
ואני לא מצליח להבין למה?!
זה לא שאני מגיב או מתחצף או רב בחזרה, אני שומר על זכות שתיקה בכל פעם שהיא עוברת התפרצות כזאתי ומנסה לדבר ברוגע כשהיא נרגעת.
אבל הגעתי למצב שאני חושש שאני מתחיל לאבד את עצמי וחוזר לתדפיסי התנהגות מהעבר.
אני מתחיל ללמוד באוקטובר ולגור במעונות בעז"ה אבל עד אז ...אני מרגיש שאני לא יכל להמתין,היא באמת שיגעה אותי לגמרי,החיים ניהיו סיוט.
המצב ניהיה ממש בלתי נסבל,כל יום,כל דקה כל שנייה שאני נמצא בבית יש שטף קללות והשפלות שלא נגמר מצידה.
אני רק מנסה לא להיות בבית כמה שיותר
ואם כמה שאני חזק יותר מבעבר אני מרגיש שהמילים מצליחות לחדור לעמקי נשמתי ולפצוע אותי שוב כמו פעם.
אני מרגיש גם שזה מונע ממני להכנס למערכות יחסים,כשבחורה מראה לי עניין משהוא בי נחסם,איפשהוא אני יודע שאני לא יכל לנהל חיי זוגיות נורמאלים במצב הזה ולא רוצה להכניס מישהיא גם לסיפור הזה.
אני אשמח לכל טיפ,פניני חכמה,עצות,הצעות וכל דבר מפרספקטיבה אחרת שהיא לא שלי שאולי תוכל להאיר את עייני.
תודה 3>