אני וחבר שלי ביחד שלוש וחצי שנים. ממנו ואיתו למדתי מה זה זוגיות, מה זה אהבה, מה זה חברות, מה זה סקס, מה זה שגרה ומה זה בגרות.
זו הזוגיות הראשונה של שנינו,
גרים כל אחד אצל הוריו, בערך 20 דק באוטו אחד מהשני, גם בתקופת הצבא התראנו יחסית הרבה, ישנו ביחד כל סופש ולפעמים גם באמצע שבוע. המשפחה שלו זה משהו שאני לא יכולה להסביר במילים, כל כך קשורה אליהם ומרגישה חלק מהם. המשפחה שלי מאוהבת בחבר שלי והוא בהם. כבר כשהיינו שנה ביחד הייתי בטוחה שזהו שום דבר לא יכול לגרום לי לא לאהוב אותו. עד שהבנתי שבטח שיש. קודם כל, אני יודעת להגיד שהוא אוהב אותי יותר משאני אוהבת אותו שזה כבר משהו שמאוד כואב לי. הוא העלה בסביבות ה30 קילו, הסיבה? ממש אין לי מושג, לא לחץ לא חרדה לא דיכאון ולא מחלה. סתם חוסר תשומת לב. האם אמרתי לו על כך? בערך 5 פעמים שאזרתי המון המון אומץ ופתחתי את הלב שלי, עשה משהו עם זה? לא. אז משיכה אליו ירדה לי ממש. אני נלחמת בתחושה הזו של החוסר משיכה כבר כמעט שנה. אמרתי לעצמי שלא אפרד מבן אדם שאני אוהבת רק בגלל המראה שלו, כי אני לא בחורה שטחית. אבל מעבר למראה, אני הולכת למכון אני מתאמנת אני משתדלת לאכול נכון, והוא פשוט לא וזה מתסכל אותי וקשה לי ומרגיש לי שהוא לא לוקח מה שאני אומרת ברצינות. לאחרונה אני מרגישה לראשונה מאז שהתחלנו לצאת, שאני רוצה ספייס. ממש רוצה להיות לבד, ומרגישה שאני כבר פחות אוהבת אותו.
אבל איך אפשר לסיים קשר כל כך משמעותי, עם בן אדם כל כך כל כך מדהים, עם אופי מושלם. הלוואי שהייתי יכולה להמשיך להתעלם מכל השאר. אבל כבר לא יכןלה. מעבר לחוסר משיכה, אני מרגישה שאני רוצה זמן לבד, לראות מה אני רוצה, לשכב עם עוד אנשים לחוות עוד דברים. הבעיה היא שאני לא חושבת שאוכל יום אחד לסיים את הקשר הזה. בבקשה תעזרו לי.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות