הוא נפרד ממני וישר התחיל לצאת עם הידידה הכי טובה שלו. איך להתמודד עם הלב השבור?

אני בת 24 ובשנה האחרונה יצאתי עם בחור בן 25 במשך שנה. הוא היה הראשון שלי והכרנו באפליקציית הכרויות. הרגשתי שהעולם מנצנץ וזוהר לי שסוף סוף הגיע התור שלי להיות נאהבת בגיל כה מאוחר (בתולה בת 23) והייתי מאושרת. הוא היה סטודנט שקדן וגם אני הייתי סטודנטית שקדנית. אני למדתי קרוב לבית אז נשארתי לגור בחיפה אצל ההורים והוא היה נוסע לדירה שלו בתל חי וחוזר רק בסופי שבוע לחיפה, ורק בסופי שבוע היינו מתראים, וגם בחופשות מהלימודים. במשך השנה הזו הספקנו להיות בחו"ל יחד. בשנה הזו הבנתי מי החברים הכי טובים שלו, הכרתי את כולם והכרתי את הידידה הכי טובה שלו מכיתה ג'. אציין שהיו לו אקסיות לפני וכולן הכירו את הידידה הזו. מה שמאוד הפריע לי בקשר והייתי שומרת את זה לעצמי שהידידה הזו הייתה כמו אחד החברים שלו, כשהיא הייתה מזמינה את כל החבר'ה אליה לבית לשבת אצלה לא הייתה לי עם זה אף בעיה. מה שהפריע לי שהוא היה בא אליה לבד מעשן איתה נרגילה, מדבר איתה, משתכשך איתה לבד בבריכה אצלה בבית, היא הייתה באה אליו כשאני בעבודה, הייתה מגיעה גם בשעות הלילה המאוחרות, הייתה מגיעה לשבת אצלו בעבודה ודברים כאלו. כל הזמן הוא היה אומר לי שהיא ידידה כמו חבר. הרבה פעמים היינו יושבים אצלה בבית בגינה שותים משהו, מדברים, אני ועוד חברים שלו. באחד הימים ראיתי אצלו בטלפון שהיא רושמת לו שכשהיא הסיעה אותנו לסרט היא הרגישה לידנו גלגל שלישי ושזה לא בסדר שהוא ישב איתי מאחורה ושהוא היה צריך לשבת איתה מקדימה, בנוסף היא הייתה שואלת אותו למה הוא ממשיך איתי את הקשר אם הוא גם ככה לא רואה אותי הרבה בסופשים, למה הוא לא נוסע איתה לבד לסרט כשאני לא יכולה ועוד המון דברים כאלו שזה היה נראה לי קנאות מטורפת ולא הגיונית מצד "ידידה כל כך טובה". לילה אחד תיכננתי לבוא אליו אחרי העבודה והוא אמר שהוא מזמין אותה גם. בחרתי להגיד לו שאני לא מעוניינת שגם היא תבוא, שהוא חבר שלי ואני רוצה לבלות איתו לבד, הסברתי לו שמפריע לי הקשר הזה ביניהם, שהיא נדבקת אליו ומקנאה בזוגיות שלנו ושזה לא נראה לי הגיוני שהיא באה אליו לבד הביתה, והוא הולך אליה לבד הביתה. כל הזמן הוא הסביר לי שהיא ידידה שלו כמו חבר מכיתה ג'. עבר זמן מה ונכנסו לתקופת מבחנים, הוא היה בתל חי ואני נשארתי בחיפה, לא התראינו חודש, בחודש הזה היה יום האהבה (אחרי 10 חודשים יחד) והוא שלח לי זר פרחים עם פתק שנזכה לעוד המון שנים יפות יחד. הייתי מאושרת והבנתי שהוא אוהב אותי למרות שהוא אף פעם לא אמר לי את זה, למרות שאנחנו לא מתקשרים אחד שני אלא רק מתכתבים- התירוץ הוא ששנינו לומדים למבחנים. הבנתי שיותר אני לא מנג'סת לו בקשר לידידה הזו ובעזרת הזר הבנתי שהוא כן אוהב. אחרי הסיום מבחנים שלי כמה ימים אחר יום האהבה נסעתי לבקר אותו בתל חי, הכל היה מדהים בפגישה, ישנו, שכבנו והכל היה מושלם, הוא אפילו אמר לי שהוא התגעגע אליי. הבטיח שניפגש שבוע הבא כשיגמרו לו המבחנים. ביום שנגמר לו המבחן האחרון הוא התקשר ואמר שהוא קופץ אליי. ואז הוא בא ואמר לי שהוא מרגיש שזה לא זה, מפריע לו שאנחנו מתראים רק סופשים וגם זה בקושי כי הסופשים הם הזמן היחיד שלנו לעבוד, הוא אמר שאני לא הדבר הראשון שעולה לו בראש, שאין לו את הרצון לדבר איתי ולהתקשר אליי בהפסקות שלו. הייתי בשוק, אמרתי לו שאני אוהבת אותו ולא רוצה לוותר על האהבה שלי איתו. שאני לא יכולה לעכל שממחר הוא כבר לא שלי ולא יהיו לי ממנו הודעות. אמרתי לו שאעזוב את עבודתי בשבילו כדי שאהיה פנויה לגמרי בסופשים בשביל להיות איתו, הוא היה נחוש להיפרד. שאלתי אותו אם זה בגלל הידידה שלו? אם זה בגלל שכעסתי עליו שהוא מבלה איתה כל הזמן לבד ושזה מפריע לי? הוא שוב הדגיש לי שהיא כמו חבר בשבילו מכיתה ג' ואמר מה את חושבת לבחורות אחרות זה לא יפריע שיש לי ידידה? כרגע אני לא מחפשת לעצמי מישהי בקרוב. הוא נפרד ממני שבוע לפני היום הולדת שלו, המתנה שלו כבר הייתה קנויה (בסך 1000 שח") הבנתי שזהו, נפלו עליי השמיים ושאין דרך חזרה, אנחנו פרודים.. הוא זרק אותי. חודש שלם עבר ולא שמעתי ממנו רק שמעתי שהוא חגג את יום ההולדת שלו אצלה בבית והזמין את כל החברים, כל הזמן הזה התאפקתי לשלוח לו הודעה ולרשום לו כמה שאני מתגעגעת אליו וכמה שהוא חסר לי,קיוויתי שנחזור. אחרי חודש ביום אחד הוא הגיע אליי לעבודה לקנות פיצה והידידה הזו חיכתה לו באוטו, בחרתי להגיד לו שלום, עזרתי את האומץ ושאלתי אותו "איך עבר עליו החודש מאז שאנחנו פרודים?לא קשה?", הוא עשה הבעת פנים של אין מה לעשות צריך להתמודד. אני יודעת שיצאתי סתומה אבל זה מה שיש לי על הלב באותו הרגע, לדבר איתו. הרגשתי שהיה לו קשה לדבר איתי וקצת שמחתי בליבי מההבעה שלו והבנתי שקשה לו הפרידה ממני. כעבור יומיים הידידה שלו העלתה תמונה שלהם לפייסבוק מתנשקים ורשמה "לפעמים האהבה ממש מעבר לפינה", אני חטפתי הלם!! הבנתי למה היה לו קשה כל כך לדבר איתי, כי היא חיכתה לו באוטו ולא בגלל שקשה לו הפרידה ממני. כמה סתומה יכולתי להיות???? ברגע שראיתי את הפוסט שלה התחלתי לבכות, כולם הגיבו שם שהם זוג יפה ושהגיע הזמן שאחרי כל כך הרבה שנים של ידידות הם יהפכו את זה לקשר רציני. אני בהלם, איפה המילים שלו שהיא רק ידידה מכיתה ג'? איך היא הצליחה לקנות אותו כך? איך היא טיפטפה לו למה הוא ממשיך איתי? איך היא הצליחה לקחת אותו ממני?
אני נשארתי כאובה ושבורה, הרגשתי הכל לא סתם תמיד היא הפריעה לי, הרגשתי שהיא שונאת אותי ושאני מהווה לה מכשול, היום היא ניצחה בקרב ולקחה ממני את אהובי. היום הוא שלה ואני כאובה, שבורה, מרגישה נבגדת ושעשו ממני צחוק! הדמעות לא מפסיקות לרדת לי מהעיניים, המחשבות מטרידות אותי... מתי זה קרה? איך זה קרה? מי אמר למי שהם רוצים להיות ביחד? איך הם לא מתביישים? למה הוא שכח אותי אחרי כל כך מעט זמן? הוא בכלל אהב אותי? המחשבה שמטרידה אותי זה אם הוא ידע שהוא הולך להיות איתה ובגלל זה היה נחוש להיפרד ממני או שהיא שמעה שהוא נפרד וניצלה את ההזדמנות וקפצה עליו כמציאה?? ואיך קיוויתי שהוא ירגיש בחסרוני אבל יש לו מישהי אחרת שממלאת לו את החלל הנשי ושהוא לא באמת זוכר אותי. בחיים לא חוויתי שברון לב כזה!! למה זה מגיע לי אלוהים? למה מגיעה לי אכזבה כזו מגבר שנתתי לו את כל כולי ונשמתי???? מה הסובבים חושבים עליו? שהוא שיחק בי? בגד בי? שכח אותי מהר?
מרגישה מבויישת ונשבר לי הלב לרסיסים!!! :(((((((
איך לשכוח את הבן אדם שעשה ממני צחוק? שפגע בי כל כך? ממתי הם כבר ביחד? ולמה זה מגיע לי? האם אפשר להאמין לו למילים שאמר לי בפרידה שהיא רק ידידה?
הרי גם אותה הוא הולך לראות רק סופשים. איך פתאום מידידה כמו חבר הוא התחיל לראות בה אישה מושכת לכל דבר ולרצות אותה? ואיך הוא שכח אותי כל כך מהר? סימן שלא אהב? או שהוא לחוץ לסקס והיא נוחה לו?
לידידה הזו ולו יש המון תחומי עניין משותפים שלי לא היו איתו, תמיד זה עורר בי דאגה. אבל תמיד נחמתי את עצמי שהוא אוהב אותי כמו שאני. וטעיתי :(
תעזרו לי :( כי הראש שלי רק בו. מה אתם חושבים על זה?