שלום קוראים לי אבי בעוד כשבוע אני אחגוג יומולדת 27 ואני מאוכזב מעצמי ולמצב שנקלעתי אליו מאז השיחרור מהצבא (כן הרבה זמן).
עד לצבא וגם בצבא הייתי בנאדם מאוד חברותי, עם שאיפות כמו כולם "אני ילמד" "אני יתחתן" למרות שהיום בדיעבד אלה סתם היו מילים ללא כיסוי כי לא באמת היתה לי מטרה, ולא באמת חשבתי על זה לעומק. המצב אז היה ניראה זוהר הרבה דברים באו לי בקלות דברים יסתדרו לי בשניה והאמנתי בעצמי.
עד שהשיחרור מהצבא שהלכתי לאיבוד, אולי בגלל שאין לי משפחה ומי שידריך אותי, אולי בגלל שחברים שהיו חלק מהלב שלי (אני בנאדם שמאוד קשה לו להתחבר לאנשים, אבל שזה קורה אני ילך בשביל הבנאדם עד הסוף) איכזבו אותי ופגעו בי כל כך שנותק.
וככה התחלתי את ה"אזרחות" בהישרדות, עם זה לעבוד קשה בשביל לשלם שכר דירה, או שיהיה אוכל בבית. אבל חברתית לא מצאתי את עצמי בשום מקום, אני בעל ביטחון עצמי, שתופס דברים מהר ותמיד קידמו אותי בכל מקום עבודה שהייתי, אבל תמיד נשברתי הרגשתי בודד שלא מתחבר לאף אחד ועוזב.
עברתי קרוב ל5 ערים בארץ, עבדתי בקרוב ל10 עבודות שבכולם הצטיינתי אבל אף פעם לא הרגשתי שזה זה שבתקןפות של שנה, שנתיים ברחתי ממקום אחד לאחר שאולי שם יהיה טוב.. אומנם יש לי חיי "חברה" בכל מקום ואני כן מדבר צוחק אבל אני לא מרגיש באמת שאני מתחבר לאנשים..
שלא נדבר על הלימודים שכלום לא מושך אותי, וללמוד ולעבוד ולהחזיק בית והוצאות מרגיש לי כבד אין לי מטרה ובזמן האחרון בחודשים האחרונים ההרגשה הזאת מעיקה עלי כי בכל זאת אני לא ניהיה צעיר יותר.. יש לי סכום לא קטן בבנק שחסכתי כל השנים שסתם שוכב שם אני שומע עצות תקנה בית, תעשה ככה תעשה ככה ולא מרגיש לי נכון שאני בעצמי לא יודע איפה אני רוצה להיות ומה לעשות
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות