מאוהב בידידה הכי טובה שלי ויש לה חבר, לספר לה?

לפני בערך כחצי שנה היא ואני התחברנו והפכנו לידידים מאוד טובים, אפילו הכי טובים. אנחנו מספרים הכל אחד לשנייה, הכל. תומכים אחד בשנייה ומחזקים כשיש צורך. היינו מדברים שעות בטלפון ודרך הווצאפ. לפני חודש בערך נכנסתי למערכת יחסים עם מישהי אחרת ותוך כדי התחלתי לפתח רגשות כלפי הידידה. כתוצאה מהעניין הזה נפרדתי מחברה שלי (טרי - לפני מס' ימים). במקביל, קצת לפני שנכנסתי למערכת יחסים ואפילו לאחר הפרידה, הידידה ואני התרחקנו מאוד. כמובן סיפרתי שנפרדתי מהחברה אבל לא סיפרתי את האמת לגבי הסיבה.

המצב הוא שיש לה חבר כבר 3 שנים. הייתה תקופה של בערך 2-3 חודשים שבהם הקשר שלהם לא היה ממש יציב (באותו הזמן שבו התחלנו להיות ידידים), וזה עוד היה הרבה לפני שפיתחתי אליה רגשות. במהלך החודש האחרון הקשר שלהם התחזק מאוד - הם חגגו 3 שנים ביחד, חגגו את השחרור שלו מהצבא (הוא בן 20 בערך והיא 17), חגגו את יום ההולדת שלה ועוד.. נראה שהיא מאושרת איתו, וזה מה שאני רוצה - שהיא תהיה מאושרת. אבל היא פשוט לא יוצאת לי מהראש. כבר עברתי מספר מערכות יחסים, אבל מעולם לא הרגשתי כלפי אף אחת כמו שאני מרגיש כלפיה. אני כמעט בטוח שבתקופה שבה הקשר שלהם לא היה יציב, היה לה משהו כלפיי - כל מיני מילות מפתח שרק עכשיו אני מבין את המשמעות שלהן. אבל אני לא יכול להיות בטוח ב-100%.

כבר לא מעט זמן שאני מתלבט האם לספר ואיך להמשיך מכאן. זה לא עניין של אומץ, כי אם זה היה רק זה - כבר הייתי מספר. אני לא יכול לספר לה בגלל שאני מפחד שאם אני אספר, אני אאבד אותה. אני לא יכול לספר בגלל שהדבר היחיד שזה יגרום זה אי נוחות ומבוכה בין שנינו (וזה נורא כי אנחנו לומדים באותן המגמות, ואנחנו נפגשים כל יום בבית הספר). אני לא יכול לספר בגלל שהאושר שלה הוא הדבר הכי חשוב מבחינתי, ואם אספר, זה יהדהד לה בראש ויגרום לתוצאה הפוכה. אני לא יכול לספר בגלל שזה אנוכי מצידי. אני לא יכול בגלל שאם אני הייתי החבר שלה, ופתאום הידיד הכי טוב שלה היה מפתח רגשות כלפיה והיא הייתה יודעת מזה, בטוח לא הייתי מרגיש טוב לגבי זה.

כמעט כל החברים שלי אמרו לי להתמקד בידידות שלנו ולא לספר לה בשום אופן. להסתפק בזה שהיא מאושרת ולהיות הידיד הכי טוב שלה כמו שהיא יודעת שאני. העניין הוא שכל פעם שאני רואה אותה מדברת עם חבר שלה בטלפון, אני מקווה שזה יהיה אני בצד השני. כל פעם שהיא איתו, אני מקווה שזה יהיה אני. האם אני רוצה שזה יהיה במחיר של האושר הנוכחי שלה? בחיים לא. האם אני מוכן להתרחק ממנה בגלל זה? אין מצב שבעולם - אפילו אם זה אומר שאני אסבול בשביל להמשיך להיות איתה. האושר שלה זה הכי חשוב.

מה לדעתכם אני צריך לעשות? לספר, להתרחק או להשאיר את המצב כפי שהוא?