היי, אני בת 14. חיים של מתבגרים הם לא קלים. כלומר כן, יש לי אבא ואמא שאוהבים אותי, יש לי חברות. אפשר להגיד שיש לי הכל. אבל אני חייבת להגיד שאני ילדה שלוקחת דברים די ברצינות... ולכן אני עוברת תקופה די קשה. שנה קודמת קרו כמה דברים די קשים. חברות שלי פגעו בי, אבא שלי קיבל התקף לב שבועיים לפני יום ההולדת שלי, לדודה שלי היה סרטן וסבא שלי נפטר לפני כמה חודשים. בנוסף לכל זה אני עוברת תקופה קשה עם השנאה העצמית שיש לי כלפי עצמי.
יש לי חברה טובה, כזאת שאפשר לצחוק איתה על הכל. אבל היא אדישה בטירוף. כלומר, דברים שאני לוקחת בצורה די קשה, היא לא יכולה להבין למה! וזה כל כך משגע!
כמו שאמרתי, היא די אדישה ולא לוקחת דברים ברצינות. ולכן לפעמים, כמו בכל חברות, יש את הקטע הזה של ההעלבות הקטנות האלו. אני לא יודעת להעליב; אני שונאת לקלל, אני קוטלת גרועה ואני שונאת להוריד אנשים למטה. זה למה אם היא מעליבה אותי אני אספוג את זה ואמשיך הלאה, לפחות אנסה. בזמן האחרון אני כועסת על הכל, וגם עליה. ויש ימים שאני פשוט רושמת לעצמי בראש איך להגיד לה כמה אני כועסת עליה שהיא מעליבה אותי ומורידה אותי למטה. אבל אני יודעת שהיא לא תקלוט. אני באמת לא יודעת מה לעשות. ואני כועסת על כצמי שאני כועסת על החברה הכי טובה שלי בגלל שהיא צוחקת איתי.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות