היי , אני בת 25 יש לי בן זוג כחצי שנה. היינו ידידים שנתיים, ואז היינו יחד 5 שנים בעבר. נפרדנו וחזרנו אחרי שנתיים, מתוך אהבה גדולה והבנה שהוא האחד שלי שאני רוצה להיות רק אתו..הקשר שלנו תמיד היה מושלם, נפרדנו על שטות ונשארנו ידידים עד עכשיו עם בני זוג אחרים עד שהבנו מה מתאים לנו באמת. בכל מקרה, הכל עכשיו מושלם ואני רואה אתו עתיד.
שנינו סטודנטים ועובדים קשה. אני פשוט אוהבת את מי שהבנאדם באמת את מי שהוא בלי רצון לשנות שום דבר. אף אחד לא נתן לי הרגשה כמו שהוא נותן לי שאני יכולה להיות מי שאני באמת. ואני אוהבת בו פשוט הכל.. אחרי כמעט 10 שנים של הכרות ביננו הוא פשוט החבר הכי טוב שלי. שחזרנו כל החברים והמשפחה שלו היו שמחים. אבל אמא שלי פשוט לא אוהבת אותו מסיבה אחת פשוטה. הוא לא עשיר!! היא חושבת שהוא בחור טוב. אבל קוראת לי " משוגעת" ו" רק אחת כמוך תילך אתו בגלל זה הוא איתך" שזה ממש לא נכון!!! היא ממש מזלזלת בו רק בגלל שהוא לא עשיר ושלהורים שלו אין הרבה כסף. אני יכולה להבין שכסף זה חשוב אבל אנחנו יכולים ביחד לעבוד ולחסוך ולהסתדר. אנחנו לומדים ורציניים מאוד.
אמא שלי התחתנה עם אבא שלי, שסבלה איתו הרבה והיא חושבת שככה זה אצל כולם. מה גם שאני לא מבינה מה היא משווה. אבא שלי תמיד זילזל בה ולא עבד בכלל ועזב אותה עשרות פעמים. חבר שלי מאוד חרוץ ואני מכירה אותו המון שנים.
היא עדיין טוענת שאסור להתחתן מאהבה ורק עם כסף. בא לי פשוט לברוח לנסות להשכיר דירה לא לשמוע ממנה. כל חיי היא הטעתה אותי בבחירות. אבל אני חושבת שחשוב שאמשיך לחסוך ושנה הבאה אולי אעבור עם הבן זוג לדירה קטנה שלא תעלה הרבה.. מה לעשות איתה??? איך מתעלמים מזה בינתיים?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות