שלום לכולם. אני שמח שאתם קוראים את זה! אני עובר תקופה לא קלה מיאז השיחרור מהצבא . שהשתחררתי הייתי ניקרא "חייל בודד משוחרר" והיום אני ניקרא עבריין (ניראלי) אני עבדתי מהבטחת טיולים כימאט שנה ואהבו אותי ועבדתי גם קשה ומאדם עם שם טוב קבלתי שם רע
וזה כי עשיתי טעות. אז ככה קבלתי תיק וכתב אישום על שימוש בנשק ועל עישון גראס זה באמת סיפור מורכב כי התוצאה היה מתרופות חזקות שקבלתי מהרופא (תרופות עם השפעה של הסטרויידים) וזה הביא לי התקף פסיכוטי (וההתקף כנראה בגלל פוסט טראומה ) והתוצאה הייתה שיריתי במחשב שלי ומפה לשם מעצר בית וכתב אישום והבטחה שאני עוזב את הארץ היום אני באמת עזבתי ועברתי לחיות במדינה אחרת עזבתי ילד בן שנה וחצי בארץ ומשפחה והכל .פשוט עזבתי כי הכל כבר היה לי יותר מדיי היום אני במצב שאני מפחד לחזור לארץ כי אולי היה לי צו יציאה מהארץ כי אני בחובות של מזונות לביטוח לאומי וזה משאיר אותי במלא געגועים לילד ולמשפחה וכל זה כי לבית המשפט לא היה רצון להבין שמה שקרה איתי זה היה אחד הדברים החריגים שיש היה להם יותר קל להגיד שאני עבריין ולסגור כתב אישום לא היה אכפט להם הרקע שהיה לי שלוש שנים שירות בהצטינות (לוחם) ועובד בעבודה של שמירה על האדם. בשבילם הייתי רק עוד אחד שאפשר להרוס לו את החיים. והיום אני באמת מתלבט אולי כדאי לי להיות. עבריין וזהו כי מכל הכוונים אני מרגיש שזה מה שרוצים ממני עברתי פיגועים וגם הצלתי חיים ולעולם לא קבלתי תמיכה על הזכורות הקשים שהצתברו לי אבל זה לא הפריע לי לשאוף להיות אדם טוב נכון עשנתי סמים מה לעשות שזה מחק לי קצת זיכרונות אבל אני לא פגעתי באף אחד ההפך פגעו בי ויותר מדי כל מה שנישאר לי להגיד זה שהמדינה הפקירה אותי אז מה אתם אומרים שהחיים לוקחים אותך לפשע להיכנע ולצטרף?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות