היי, לפני כמה שנים גיליתי שאמא שלי בוגדת באבא שלי ומאז הקשר שלנו לא חזר לקדמותו, היה לנו קשר מאוד מאוד טוב. יש לי המון כעסים כלפיה שנאגרו לאורך השנים לא רק בהקשר של הבגידה, בעיקר בגלל שכל החיים הרגשתי שהיא לא נותנת מאה אחוז מעצמה למשפחה, היא לא אימהית כמו אמהות אחרות, הכל קשה לה, היא לא מתעניינת בי כמו שהייתי רוצה היא פשוט לא חלק מהחיים שלי כמו שאמא אמורה להיות. אני יודעת שגם לה הייתה ילדות לא פשוטה והיא באמת אישה טובה, יש לי גם הרבה זכרונות טובים מהילדות שהיא עשתה מעל ומעבר בשבילי. אבל בתקופה האחרונה הכעס לא עוזב אותי כל מחשבה עליה מסתיימת בדמעות, אפילו בעבודה אני חושבת עליה ואני ישר דומעת. אני כל כך כלואה בכעס הזה אני מרגישה שהוא חונק אותי ואני כבר לא יודעת מה לעשות. אמא שלי היא מאוד מאוד ילדותית, לפעמים אני מרגישה שאני רבה עם ילדה בת 10, ניסיתי כבר לפתוח איתה את הרגשות אבל היא פשוט לא מצליחה להבין והיא כל הזמן בעמדת מגננה. אני כל כך מתוסכלת...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות