לפני שלושה שבועות חברה שלי נפרדה ממני.
היינו ביחד 7 חודשים ואני הכרתי אותה גם הרבה לפני כן. היא האהבה הראשונה שלי ואני לא חושב שאני אאהב מישהי כמוהה. הבעיה הייתה שהייתי צריך תקופה של חודש וחצי להתגבר על בעיית ביטחון עצמי שהייתה לי (מראה חיצוני), ולחזור להיות שלם עם עצמי ולחזור להיות אני- הבן אדם החייכן שאני והכנה. פחדתי לחשוף את הבעיה הזו בפניה (טעות של אהבה ראשונה) ותירצתי שאני לא יכול לראות אותה בגלל הצבא.. היא נפגעה מכך וחשבה שאני לא באמת אוהב אותה, ואיך שסיימתי את התקופה הזו היא נפרדה ממני. כמו חוק מרפי כזה. בדיעבד אני מבין שהייתי צריך להיות כנה איתה ולא לנסות להתחמק מהוידוי הזה, אבל עשיתי טעות. היא לא מוכנה לשמוע את הצד שלי שמא לא תתחיל בכלל להתשכנע ולהיכנס "לחרא" הזה עוד פעם ומתעקשת שזה רע לה וחסר חשיבות. אני מצידי יודע שאני אשתנה ובחיים לא אשקר לה יותר אבל היא חושבת שזה סתם עוד תירוץ עלוב כי זה באמת נשמע ככה אבל זה הכי אמיתי בעולם! אני חייב לדבר איתה עוד פעם כדי שתנסה להבין את המצב ולחזור אליי, כי אני לא יכול לוותר עליה מבלי לדעת שעשיתי הכל והיא יודעת את כל האמת, למרות שהאמת עלולה לעצבן אותה ואני אכן חושש שהיא לא תבין את המהות שלה עבורי והבעיה שלי תשמע לה שולית.. (על זה דחית מפגשים איתי?) אני אוהב אותה הכי הרבה בעולם.. מה לעשות? להגיד לה את כל האמת על בעיית הביטחון שלי??
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות