אני אשתדל להגיד כמה שיותר פרטים חשובים, אך לחסוך מצד שני כדי שלא באמת יזהו אותי כאן.
הגילאים / השמות / הכל בערך מצונזר - הסיטואציה אמיתית.
הייתי עם חברה שלי כשנה - בחודש האחרון הייתה לנו תקופה מאוד קשה שהתחילה מריב אחד רציני ובערך נמשכה לה לכמה שבועות שבהן לא באמת היה מובן מה קורה איתנו, כן יצא לנו להיפגש קצת - שכבנו והיה כיף אדיר.
בסופו של דבר היא בחרה להתקשר אלי ולהגיד שזה נגמר. לא ככ ידעתי איך לקבל את זה ומתוך הבנה שעדיף לי כרגע לנתק את השיחה הסכמתי איתה וניתקתי ישר - כדי לא לעשות טעויות מיותרות.
*חשוב לציין שהיא יודעת שאני עושה מסיבת יום הולדת גדולה עוד בערך מהתקופה שעדיין היינו יוצאים ומאוד נהנים אחד מהשני - אך לא באמת מבינים מה קורה בנינו.*
חזרה לסיפור.
חיכיתי כשבוע לאחר השיחה והתקשרתי אליה לשאול מה קורה ומה נשמע, בכל זאת היא ממש חשובה לי ואני מבין שנפרדנו - אך זה קרה בדרך סבירה ואפשר לשאול מה שלומה, במיוחד שבן בית במשפחה אצלה נפצה מאוד קשה ורציתי לדעת שהכל בסדר.
במהלך השיחה היו הרבה דברים לא מובנים בנינו ומהר מאוד מצאתי את עצמי בדרך אליה כדי לדבר פנים מול פנים, בכל החודש האחרון היא מאוד מבולבלת וגם כשהיא "רוצה" להיפרד / לחזור היא כל הזמן מתמעמעת ואומרת שהיא אוהבת אותי ומתגעגעת מצד אחד, אך לא בטוח מה נכון וכו'.
הגעתי אליה,היא לא רצתה לרדת לדבר כי זה כואב לה להיזכר בזכרונות,חושבת שזה לא נכון לנו וכו'.
בסוף ירדה,
דיברנו כ 40 דק,
ב 40 דק האלה עשיתי 2 דברים.
1 - הצטערתי על הריב הגדול שלנו, הודתי בטעות הגדולה שלי ואמרתי שבאמת היה חשוב לי להתנצל פנים מול פנים - ויהיה מה ההמשך בנינו, למדתי את הלקח שלי ובסופו של דבר אני גם בן אדם והתקופה לא קלה.
2 - זה שהיא נפרדה ממני לא אומר שהיא לא מוזמנת ליום הולדת, היא הייתה חלק עצום מחיי במהלך השנה האחרונה והיא הוזמנה עוד לפני כן, זה שנפרדנו לא אומר שהיא פתאום מתבטלת,
ההפך, אני מאוד אשמח אם היא תראה לנכון לבוא לכבד ולחגוג איתי את היום הולדת הזה, בכל זאת כל השנה היא הייתה מרכז חיי.
לא לחצתי ולא שום דבר אלא פשוט אמרתי שתחשוב על זה.
בסוף השיחה היא אמרה (התחילה לבכות) שהיא לא יודעת מה נכון לעשות ולדעתה עדיף שפשוט ננתק הכל כי ככה לא נוכל להמשיך.
אמרתי לה שאני אוהב אותה, מכבד את ההחלטה שלה והכל בסדר.
חייכתי וכך נפרדנו.
עכשיו השאלה המרכזית.
המקרה היה לפני שבוע, כרגע יצרנו כלל קשר מאז אותו יום, המסיבה שלי היא לקראת שבוע הבא.
יש 2 אופציות
1- אני אומר "מה שיהיה יהיה", היא יודעת שהיא מוזמנת ושאני אשמח לראות אותה והיא תעשה את ההחלטה שלה לבד, תבוא תבוא לא תבוא לא תבוא.
2- אני מתקשר אליה יום לפני, אחרי שבועיים נתק ושואל אותה אם היא מתכוונת להגיע. לא במטרה לשכנע, אלא במטרה להעלים מעצמי את האחוזון הקטן הזה שמאוד מקווה שהיא תגיע.
אני דיי בטוח שבמסיבה עצמה אני לא באמת אהנה מהיום הולדת אלא אמשיך כמו מפגר לחכות לסיכוי שהיא תגיע ואסתכל כל הזמן על השעון (לצערי מאוד קשה בשבועיים להתגבר על פרידה ממישהי שאתה אוהב, וכן יש בי תקווה שכל הבלבול שלה טיפה ישתפר בכמה שבועות של נתק).
האופציה הראשונה נראית לי יותר "אגו", יותר "נכונה", יותר "עשית את החלק שלך עכשיו תורה לבחור לבד".
האופציה השנייה נראית לי פשוט מתאימה לי יותר, כדי שאוכל לדעת בוודאות אם היא רוצה לבוא או לא , כנראה שלא - ובמצב כזה אשים הכל בצד ופשוט אהנה מהמסיבה בלי כל מיני מחשבות על אולי היא בכל זאת תגיע.
אשמח מאוד לעצות חברים, מקווה שלא חפרתי מדי.
הפרידה הזו מאוד קשה לי מהסיבה שהיא לא הייתה קרה וחד משמעית, התקופה המוזרה שלנו בחודש האחרון הייתה מלאה התלבטויות משתי הכיוונים ובסופו של דבר פשוט אמרתי שאני מכבד אותה.
אך הזמנתי אותה עוד לפני למסיבה ולכן הנושא מעסיק אותי - היא חשובה לי נורא.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות