הי אתם,
התחלתי לצאת לאחרונה עם בחור מדהים.
הוא - מגיע מתרבות מאוד ליברלית, נאורה, פתוחה לעולם הגדול.
מדבר בשקט, מתנהל בנועם, לוקח את החיים בקלילות, מגיע ממשפחה של אנשים מדהימים. מאוד תומכת, מגובשת, מכילה, רגועה וקלילה - בדיוק כמוהו.
ההורים שלי - מאוד פרימטיבים, סגורים, מקובעים מחשבתית, לא מקבלים אנשים שלא דומים להם. הם נשארו נשואים למרות כל הקשיים בניהם רק כי אצלנו זה לא מקובל להתגרש.
אבא שלי באופן ספציפי הוא אדם מאוד קשה. מדבר רק בצעקות, מרים את הקול על כל בני המשפחה, רואה רק שחור ושלילי כל הזמן, הכל דרמטי אצלו, משבית השמחות הראשי בבית, אין לו חברים, אף אחד כמעט לא רוצה להיות בסביבתו.
יש שיגידו שהוא לא יודע להיות אבא, אני בניהם. התקשורת בנינו שואפת כמעט לאפס ואם היא כבר מתרחשת היא לרוב מסתיימת בריבים וצעקות וכעסים ומכאובים והמון חסכים שיש לי ממנו כבתו הבכורה.
אנחנו שונים ברמה שכל קשר בנינו מקרי בהחלט ורוב הזמן אני תופסת את הראש ושואלת את עצמי איך יכול להיות שאני הבת שלו בכלל?
לא אשקר - אני מתביישת בו. מתביישת בו, בהתנהלות שלו, בדרך שהוא רואה את החיים, בפגיעה שהוא פוגע בי ובאחים שלי, בצלקות שהוא משאיר לנו.
אם אני לא שלמה איתו ועם ההתנהלות המשפחתית שלי- למה שבן הזוג שלי יהיה?
למה שהוא ירצה לקחת חלק בעולם כל כך לא בריא, כל כך שונה מהעולם המאוד רגוע ושלו ומצחיק וקליל שהוא חי בו?
אני בקונפליקטים מאוד קשים עם עצמי. מצד אחד מאוד רוצה אותו לצידי, מצד שני מאוד חוששת מהרעיון שאולי הוא יבחר לעזוב אותי כשיכיר וידע מאיפה אני באה.
זה ירסק אותי ולא יודעת אם אצליח לקום. גם ככה אני כואבת את המצב המשפחתי הזה כל יום מחדש וגם ככה העולם המדהים שלו לעומת הקשה שלי רק מפחית לי את הבטחון העצמי.
זקוקה לעזרתכם ועצתכם הטובה...
תודה לעונים.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025