המצב הנפשי של אמא שלי לא הכי טוב, וזה מאוד משפיע על החיים שלי. מה לעשות?

היי, אני כמעט בת 14 ואני מאוד בוגרת לגילי. אני חושבת שזה בגלל אמא שלי וכל מה שהיה לי איתה לאורך כל החיים, אז לאמא שלי יש מחלה שנקראית ״פיברומילארגיה״ - זו דלקת פרקים כרונית שגורמת לה לכאבים נוראיים בכל מיני מפרקים בגוף, מאז ומתמיד בתקופות ״הרעות״ שלה היא הייתה ״משתגעת״ וההתנהגות שלה הייתה אגרסיבית והיא לא הייתה שולטת בדברים שהיא עושה/אומרת. ההורים שלי גרושים ותמיד הייתי בת יחידה, כשלאמא שלי היו ויש תקופות טובות היא הכי מדהימה בעולם. באמת. לפני שלוש שנים היה לה בן זוג לתקופה של 6/7 שנים והם עשו ילד, (נחשב אחי לכל דבר.) אמא שלי והבן זוג שלה כבר לא ביחד אבל אחי הקטן גר איתנו. בקיצור, כל החיים בתקופות הפחות טובות של אמא שלי הייתי נעזרת בסבתא שלי, אבל היא נפטרה לפני שלוש שנים (כשאמא שלי הייתה בחודש השני להריון של אחי) מסרטן. הייתי קשורה אליה ברמה אחרת. (לסבא שלי יותר מאז ומתמיד וברוך השם הוא חי,אבל זה לא העניין) מאז שסבתא שלי נפטרה בתקופות האלו של אמא שלי אני נעזרת בדודות שלי ובסבא שלי ובדודים שלי. אמא שלי ואנחנו תלויים בהם בערך, מעבר למשכורת של אמא שלי היא עובדת בעסק המשפחתי שלנו, ודוד שלי משכיר לה אוטו,דלק,הכל. לפני בערך שנה גילו לאמא שלי עוד מחלה. ״מאניה דיפרסיה״ זו מחלה נפשית שגורמת למצבי הרוח להיות לא יציבים. לפני בדיוק שנה בפסח היא נכנסה לשגעת,בזבזה המון כסף,על בגדים וכל מיני שטויות, ונהגה כמו משוגעת על הכביש, ואז המשפחה שלי הבינו שהמצב לא טוב, היא הלכה לטיפול,וישנתי אצל דודה שלי לבערך שבוע אני ואחי הקטן. היא חזרה והיא הייתה בסדר פחות או יותר לתקופה של איזה 6 חודשים, ועכשיו היא בדיכאון כזה, היא מלאה ברגשות אשפ כי היא עשתה נזק חמור למצב הכלכלי שלנו נזק של 150,000 שקל,בערך, אני יודעת הכל כי היא סיפרה לי, עכשיו היא כל הזמן חוטפת התקפי חרדה, והיא הולכת לפסיכולוגית, הבעיה היא שלפעמים אני פשוט לא יכולה לסבול את זה אני לפעים רוצה להתפרק ורק לבכות מהמצב הזה ולהגיד למה לעזאזל אני לא כמו כולם ולמה אני תמיד זו שצריכה להבין את אמא שלי ולתמוך בה ולעזור לה לנקות לפסח ושלא תבינו לא נכון אני עושה את זה באהבה!! לפעמים פשוט זה לא נעים לי להביא חברות הביתה למשל, אני מרגישה עם זה רע. השאלה שלי היא איך לבלוע את המצב הזה עד שהכל יסתדר? אני מרגישה חסרת אונים..