שלום, לא ידעתי מה לעשות, אז אני פונה אליכם. תמיד- כלומר מאז גילאים מאוד קטנים כמו גיל היסודי המוקדם, הרגשתי לא קשורה, תחושת ריקניות, תחושה של יאוש וחוסר תועלת בכללי, מצבי רוח קיצוניים ולא נשלטים, התפרצויות זעם והרחקת אנשים קרובים ממני (והתחרטות על כך לאחר מכן). בגלל האופי שלי נהגתי לריב המון עם המשפחה שלי מאז ומתמיד (לפעמים אפילו לעבור לגור לתקופות אצל קרובי משפחה), ותמיד היו לי מחשבות שאנשים אחרים לא רוצים אותי, (מעדיפה שלא לפרט כאן על עוד מחשבות ופעולות). לא היו לי הרבה חברים עד לאחרונה ואפילו עכשיו המחשבות האלה לא עוברות.
לפני כחודשיים החלטתי שנמאס לי להיות האדם הזה, קראתי הרבה על הנושא ואני חושבת שיש לי הפרעת אישיות גבולית. אני לא יודעת מה לעשות עם החשדות שלי, ואני מפחדת. אני לא רוצה לדבר עם ההורים שלי מפני שבבית שלי בדרך כלל לא מדברים על דברים כאלה, וההורים שלי הם אנשים שיכולים מאוד בקלות לזלזל ולצחוק על כך ואני מפחדת עוד יותר שזה יקרה.
מה לעשות???
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות