הוא שיחק ברגשות שלי ואני לא מצליחה לשכוח אותו. מרגישה שזה באשמתי.

זה סיפור די ארוך.. אבל כן אני אוהבת מישהו בערך שנה וחצי (אני יודעת הרבה זמן וגם לפני זה היה בינינו משהו שפשוט הייתי רומזת לו פה ושם שאני אוהבת מישהו דרך הווצאפ והייתי מדברת איתו על זה המון הוא פשוט לא ידע שזה הוא וגם כשהוא ניחש שיקרתי ויצא מזה רק רע כי אז התוודתי שאהבתי אותו אחרי ששכחתי אותו לתקופה מסוימת והוא אמר לי שהוא אהב אותי לפני חודש וחבל שלא סיפרתי לו קודם וכל זה מה ששבר אותי אפילו יותר באותו הזמן והיה לי הרבה יותר קשה והרגשות התעצמו.) ואני הצלחתי לתפוס אומץ ולספר לו מה אני מרגישה בגלל שהרגשתי שזה הרגע הנכון כי לילה לפני באמת או חובה פשוט היה בינינו קטע (נשיקה סטירה, אמרו לו לנשק בלחי את הילדה שהוא הכי מחבב וזאת הייתי אני ולהפך אז חשבתי שזה הרגע המתאים לספר) והוא אשכרה אמר לי שהוא מרגיש אותו דבר. אתם לא מבינים כמה אני שמחתי באותו הרגע זה היה כמו שדימיינתי (וכמובן שהכל היה בולשיט). הייתה לנו באותו היום גם שיחה בווצאפ שממש הרימה לי את המצב רוח, והוא דיבר עם החבר הכי טוב שלי ואמר לו שבעזרת השם עוד חודש אנחנו ביחד כי הוא צריך שירדו לו הרגשות מילדה מסוימת (גם סיפור ארוך פשוט הוא וחבר הכי טוב שלו היו מאוהבים באותה ילדה והוא הציע לה והיא אמרה לו לא כי היא אוהבת את החבר הכי טוב שלו וזה נגמר בזה שהיא והחבר הכי טוב שלו ביחד אז מן הסתם הוא חייב לרדת ממנה). יום למחרת, הגיעה המסיבת הפתעה לחברה שלי, ובאותו ערב אני ראיתי אותו והסתכלתי לו בעיניים והוא קרא לי וחיבק אותי מה שעוד יותר רומם לי את המצב רוח ובתוך החדר שלה, הוא רצה לשבת לידי.
פתאום הגיע הזמן הזה שכולם היו ביחד במרפסת ולרגע אחד הוא דיבר עם חברים שלו בצד ואז נכנסנו פנימה סתם לשחק אמת או חובה והכל והוא היה מנותק לגמרי. רק בטלפון ובקושי מחובר לסיטואציה. רק הייתה לו חובה להכתיר אותי פעם אחת (מי שלא יודע להכתיר זה כאילו ללקק לי את הלחי וכן אני יודעת שזה מטומטם ודוחה אני גם שונאת את זה). אחר כך לפני שהוא הלך הוא התחיל לתת לכולם חיבוק ודילג עליי ואז קראתי לו והוא אמר כזה ״אה״ ונתן לי חיבוק של שנייה. אחת החברות הטובות שלי שהיא חברה טובה שלו ליוותה אותו למטה ובנתיים המשכנו לשחק. אחר כך הגיע גם הזמן שלנו ללכת, אז פשוט ירדנו למטה כולם והלכנו ברגל. אני וחברה שלי (שליוותה אותו) אמרה לי שהיא צריכה לספר לי משהו שאני לא אוהב כל כך והיא העבירה לי דברים שהוא אמר לה להעביר - שהוא מחבב הרבה בנות פלוס, והוא עדיין מאוהב בזאת שסיפרתי עלייה ממקודם אז הוא חושב שזה לא מתאים וזה לא יעבוד כי הוא גם רשם לי שהוא מרגיש אותו דבר כי הוא נלחץ ולא היה לו נעים. פשוט אחר כך רצתי הבייתה ולא הבנתי מה קורה. לא הבנתי מה לעזאזל עכשיו קרה והייתי כל כך מבולבלת ורק רציתי להגיע הבייתה ולהטעין את הטלפון ולבדוק מה לעזאזל קורה פה.
הגעתי הבייתה ופשוט שמתי את הטלפון במטען ואמרתי לו בווצאפ שאמרו לי הכל ושזה בסדר גמור כי מה שהיה לי הכי חשוב זה פשוט להגיד לו את זה ולהוריד את זה מהלב (כן אני יודעת שזה פשוט בולשיט כי ציפיתי להרבה יותר מזה כמו כל ילדה נואשת בת 14 שמתאהבת בפעם הראשונה) והוא רשם לי שהוא מצטער והוא פשוט חושב שזה לא יעבוד וסליחה וכל זה. ומשם? כן כמו מקודם שבורה. יום למחרת התנתקתי מכל רשת חברתית כי ידעתי שזה לא יעשה לי טוב וחשבתי על זה המון. לא הבנתי כל כך מה קרה והייתי ממש מבולבלת. אני לא הבנתי את זה ואני עדיין לא מבינה כי זה נשמע כמו תירוץ מטומטם והוא פשוט היה יכול להגיד לי באותו הרגע במקום לשחק לי ברגשות כמו ילד מפגר נכון? אני לא יודעת אם אני צודקת או לא ואני כבר לא יודעת מה לחשוב. אני אשמח שתרשמו לי מה דעתכם על הסיטואציה. ככה או ככה אני חייבת לשכוח אותו וחבל לי כי הוא היה חבר טוב שלי ופשוט אני יודעת שעכשיו גם הכל נהרס.
ותקשיבו, אני יודעת שהעולם הזה לא ורוד מן הסתם, אני לא בת 14 מטומטמת ואני גם יודעת שאין לי ניסיון חיים, ולא רציתי בכלל להיכנס למצב כזה בגיל הזה כי זה פשוט מוקדם מדי בשבילי ואני יודעת שבגיל הזה שום דבר לא רציני אבל כן וזה פשוט ישמע לא הגיוני בכלל אבל הוא האהבה הראשונה שלי וחשוב לי למצוא לזה הסבר הגיוני כי בשנה וחצי שאני לא אומרת לו כלום אתם יודעים שרגשות מתעצמים מיום ליום במיוחד שהוא איתי באותה הכיתה ואנחנו ידידים טובים ומדברים המון.
אני גם עדיין ממשיכה להאשים את עצמי בזה שבאתי מאוחר מדי והרכבת פשוט עזבה את התחנה כי אם אני הייתי אומרת לו לפני חודשיים כשהוא היה ממש מאוהב בי אז היינו היום ביחד. ודברים פשוט הסתבכו כמו שאתם מבינים.
תודה לעוזרים.