הביטחון שלי הוא ההרס שלי, איך לעלות את הביטחון העצמי שלי?

אז ככה מאז גיל קטן הייתי הילדה הכי ביישנית בעולם
ולא היה לי הרבה חברים למרות שבתור ילדה הייתי ילדה הורסת ! (היום אני חושבת שפחות אבל בסדר
חח) תמיד שהיו מסתכלים עלי היו אומרים איזה ילדה יפה
ביסודי הייתי אותו דבר אבל הייתי מפחדת מאנשים
הייתי מפחדת מכל דבר שזז ילדים היום הם רעים
והייתי בוכה הרבה כמעט כל יום כן היו לי לפעמים חברים הרגשתי שאני בטוח סביבה של צבועים
הייתי הולכת עם ארוך בקיץ לא רואים את הידיים לא את הרגליים ומסתירה את הפנים עם כובע הייתי מתביישת מעצמי

עברתי לחטיבת ביניים
ובחודש הראשון לא היו לי חברים בכלל הייתי לבד אני ודודה שלי עד שאיזה אחד מהכיתה שלה אמר לי
תגידי אין לך חברות עופי מכאן וצחק עליי הם חברים שלו לכיתה , ובאותו יום הרגשתי שזהו אני מסיימת את הסיפור הזה ולא הייתי הולכת אליה יותר הייתי חודש חודשיים לבד ואחר כך הכרתי חברות , כל פעם היה לי חבורה אחרת וכל חברה יותר שקרנית או סכסכנית
או כל דבר אחר שפשוט היה מזעזע אותי מחדש

והיום כל החברות שלי נותנות לי ביטחון עצמי
של את יפה , את דואגת וכו
היה מאוד חסר לי כל היחס הזה מאנשים
הכי קרובים עליי היו המשפחה שלי
אחותי ואמא שלי
והיום אני עם חברות מדהימות !
שאחת מעלה לך את הביטחון
אחת כמו אמא חמה כזאת
אחת דואגת
ועוד ..

אבל בכל זאת למרות שגדל לי הביטחון ואני לא ישקר
אני עוד מאכזבת את עצמי בזה שאני לא מאמינה בעצמי ואני מודעת לזה כמה זה דבר רע ושאני בוגדת בעצמי

עד היום אני מתביישת לגשת לאנשים לדבר איתם פתוח
או להכיר מישהו
אני בנאדם שעבר הרבה בחיים ובגלל זה יש לי הרבה
אגו , אני תוקפנית , אני חסומה אני לא נפתחת לאנשים
קשה לי מאוד

ושלא תבינו לא נכון הרבה אנשים חושבים שאני סנובית אבל זה בגלל שאני מתביישת ואני כן רוצה לנהל שיחה אבל אני לא יודעת / אני מאוד מתלבשת יפה
וזה משהו שאני אוהבת לעשות להתעסק באיך שאני נראית מאז הילדות שלי וכך גם אני תמיד עסוקה במה בנאדם אחר חושב עליי מה הוא אומר איך ואיך ואיך
ודייי

כל דבר שטוב שיש לי אני הורסת מיוחד בנאדם שאוהב אותי ואני אוהבת אותו ובסוף הוא שהוא נפגע או שאני נפגעת בכל הסיפור הזה כי אני מפחדת כי אני יוצאת רעה
הביטחון שלי עם אנשים בפח קשה לי לקבל את עצמי
אני יודעת זה לא ביום יומים עובר אבל ..
אבל כן בא לי שהביטחון יעלה ושאני ירגיש שזאת אני

בבקשה חברים אני מבקשת לא להתעלם מזה
זה לעזור לאחר , אני אשמח מאוד לקבל הצעות
על איך עוברים דבר כזה
וטיפים באיך לא להתבייש במי שאני , לנהל שיחה עם אנשים כלל בן זוג
ואיך להפסיק לחשוב מה אנשים חושבים
אני מאוד מוטרדת זה הורס לי חצי מהחיים שלי ואחך שאני רוצה ליהנות מהחיים אני לא רוצה להתחיל לעבוד בגלל זה או ללכת לישון אצל אנשים

מקווה שתבינו אותי ותוכלו לעזור לי