אני וחבר שלי יוצאים כבר שנה וחצי. עברנו מלא דברים קשים בקשר מצד ההורים שלי ולמרות המרחק שיש בינינו (אני מהדרום והוא מהמרכז) הצלחנו לעבור הכל ולהישאר נאמנים זה לזה.ההורים שלי באותה התקופה הגבילו אותי בהמון דברים: ללכת אך ורק לבית הספר בלי חברות אחרי הצהרים בלי טלפון במשך שלושה חודשים, זאת אומרת בית ספר בית ושוב בית ספר בית. חבר שלי באותה התקופה הוכיח לי כל כך הרבה דברים שהוא כל כך נאמן לי , אוהב אותי ומוכן להלחם עליי ועל האהבה שלנו. הוא קנה לי פלאפון בלי שההורים שלי ידעו, מימן לי אותו כל השלושה חודשים, בא במיוחד מהבסיס לדרום גם אם זה אומר רק ללוות אותי הביתה מהבית ספר לבית, העיקר כדי לחזק אותי ולהיות שם בשבילי. כל זה קרה בתחילת הקשר שלנו. זאת הייתה ההוכחה שלי שהוא באמת אוהב אותי.
עברה כבר שנה פלוס, וחווינו פרידה. פרידה שאני יזמתי בגלל שהרגשתי שהוא חונק אותי שהוא אובססיבי אליי יותר מידי. הפרידה נמשכה כשבוע בלבד. המטרה שלה הייתה רק בכדי לגרום לו להבין שהוא לא בסדר. כשחזרנו הכל היה מושלם אך לאט לאט הרגשות שהציפו אותי בזמן הפרידה גרמו לי לפחד לאבד אותו. וזה מתבטא בכל כך הרבה דברים, אם הוא בבסיס אני דואגת בגלל הבנות ששם, אם הוא בעבודה כנל.
אני מרגישה שאני במאין מרוץ עם עצמי, אני מתגעגעת אליו נורא כי הוא עובד כמעט כל השבוע ויוצא לנו להיפגש פעמיים בשבוע במשך שלוש שעות. אני באמת אוהבת אותו, אבל הפחד לאבד אותו גובר עליי..
דיברתי איתו מלא פעמים על הנושא והוא כל פעם מחדש אומר לי שאני האישה שלי ושהוא אוהב אותי ושהוא עובד רק במטרה לחסוך כסף ללימודים ולשכירות- לדאוג לעתיד שלנו.
איך אתם חושבים שאני יכולה להרפות מהפחד הזה? מהרגשות האלו? מרגישה אי שקט פנימי.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות