ההורים שלי נוצריים שמחייבים אותי ללכת איתם לכנסייה, מה לעשות?

היי,
שתי ההורים שלי נוצרים והם מחייבים אותי ללכת איתם לכנסייה אפילו כשאני אומרת שאני לא רוצה.. זה סיפור ממש ארוך ומורכב אז תודה למי שקורא את זה . מאז שאני נולדתי כל שבוע הייתי צריכה ללכת עם ההורים שלי לכנסייה וכשהייתי קטנה אני הייתי בסדר עם זה ובגלל שההורים שלי נוצרים אז הם מאמינים שמןתר להם לתת לנו מכות וכאלה כשאנינו עושים משהו שאסור וגם יש מלא מלא חוקים. נגיד שאסור לי לצאת בערב עם חברים למסיבות ולדברחם כאלה. וכל פעם שאני יוצאת עם חברות או הולכת לבית של מישהי אז אני צריכה לתת להם את הכתובת את המספר של ההורים שלה ואסור לי להיות שם עד לאחרי שמונה שמונה וחצי . וגם אסור לי ללבוש חולצות בטן או שורט ואסור שיהייה לי חבר וגם נגיד אסור לי לראות סדרות טלוויזיה ( גם אין לנו טלוויזיה בבית) וכשרואים סרט אז זב סרט שאמא שלי בוחרת ואז היא שולחת לנו שנראה במחשב. אז אני רואה סדרות בטלפון וברור שאני לא אומרת לאף אחד על זה. וגם אסור לנו לשמוע מוזיקה "עולמית" נגיד טילור סוויפט אד שרן קמילה קאבלו וכל הזמרים האלה אז מותר לשמוע רק שירים שאמא שלנו בדקה. ונגיד לפני כמה ימים השמעתי לאמא שחי האוואנה והיא אמרה לי שזה שיר "עולמי "וממש כעסה עליי שבכלל יכלתי לחשוב על לשמוע שיר כזה. וזה ממש קשה לי כי אני לא אומרת על זה לחברים שלי וגם אין לי שום תמיכה מהבית נגיד אבא שלי אף פעם לא חיבק אותי ואף פעם לא אמר לי שהוא אוהב אותי. עכשיו הקטע של הכנסיות זה שההורים שלי הם הולכים לכמה כנסיות כל פעם נגעד היום בבוקר הלכתי לכנסייה ועכשיו לפני כמה דקות אבא שלי בא ואמר לי להתארגן כי תכף הולכים לכנסייה אחרת ובאמת שאני לא רוצה לבוא וכבר אמרתי את זה להם כמה פעמיים ואז א בא שלי בא וצעק עליי אל תתקשרי לאמא ואל תנסי לא לבוא כי את באה וזה מה שהחלטנו אז זה מה שייקרה. וגם כל הזמן אני מרגישה כאילו אנחנו משפחה של צבועים כי ליד אנשים אחרים מתנהגים שונה ליד אנשים ובבית ממש רע ואני יכולה לבכות למלא זמן ואז ליד בבית ספר להיות שונה לגמרי ולא להראות שקשה לי ולהיות חמודה וחייכנית לכולם. ונגעד עכשיו אבא שלי בא ואמר לי שבסוף לא הולכים לכנסייה האחרת שזה ממש טוב אבל זה לא שנה הרבה כי עדין כל פעם שהוא בא אני מורידה את הטלפון ועושה כאילו אני קוראת ספר או משהו. ונמאס לי כבר להיות ככה שונה אני פשוט רוצה להיות כמו כל נערה רגילה . אני רוצה לנסות למצוא בית אחר לגור בו ללכת לרווחה או משהו כי אני כבר לא יכולה ככה יותר. ואני מלא פעמים אמרתי לעצמי שזה ייגמר עוד ארבע שנים כשאני אהייה בת 18 אבל זה לא נכון . גם אז אני יצטרך לדבר איתם והם לא ישמחו עם יהייה לי חבר לא נוצרי וגם אז עם אני יילך למסיבות וכאלה אז אני ייחשב לא נוצריה ואז בטח מלא אנשים "ייתפללו שאני יחזור לאמונה" ואני חושבת שזה סתם חארטה ואני בכלל לא רוצה להיות נוצריה. ואני רוצה שבאמת יהיו לי חיים.
תודה לכל מי שקרא עד לפה ואני ממש צריכה עצות כי אין לי מושג מה לעשות.