היי חברים, אני חייבת לפרוק מה שעל הלב, אם תוכלו לייעץ לי על הדרך - מה טוב.
לפני כ-4 חודשים הכרתי גבר מקסים (שנינו בני 18), במסיבה של חברים משותפים.
באופן כללי הכל בסדר גמור, יש בנינו אינטראקציה טובה, משיכה, כימיה.
זה עוד לא מוגדר כ"כ, אנחנו פשוט "יוצאים".
הבעיה העיקרית בקשר הזה זה המרחק. אני מהצפון והוא מהדרום.
יצא לנו לדבר על בעיית המרחק, והגענו למסקנה שכל עוד טוב לנו כרגע אז זה מה שחשוב. אם בהמשך נראה שזה מקשה עלינו, נוותר על זה.
(בנוסף, שנינו נמצאים בתקופת בגרויות, ומחויבויות שיש לכל אחד בחייו האישיים, שזה מן הסתם - מקשה על הקשר גם כן).
אני מרגישה מאוד חצויה במחשבות שלי.
אני בן אדם שמאוד אוהב יחס, מגע, קרבה - וקשה להשיג דברים כאלו בקשר וירטואלי, ולחכות למפגשים פעם בשבועיים.
מצד שני, אני מרגישה שהוא שווה את זה.
לעולם הייתה לי מערכת יחסים רצינית. ב3 שנים האחרונות חוויתי כ"כ הרבה דברים, ונפגעתי המון בדרך.
הוא מאיר לי את קצה המנהרה. מכיל, מכבד, מעריך, אוהב. וזה הדדי.
לכן, אני מאוד מבולבלת.
האם לספוג את הקשיים שבקשר ממרחק ולתת לזמן לעשות את שלו,
או שמא לוותר על הכל?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025