אז ככה, כן אני מכורה אבל לא מכורה בקטע של לאכול מלא שוקולד , אלה באופן אחר.
אין יום שאני לא אוכלת שוקולד. אני חייבת..
יום אחד החלטתי שאני מנסה להגמל .
המשפחה שלי ניסתה לעזור לי והחביאה את כל
השוקולד בבית.
מתחילת היום שרדתי יפה, אכלתי ארוחות מזינות, אבל לא חשוב מה אכלתי נשארתי רעבה מאוד למשך כל היום וזה התחיל להיות בלתי נסבל.
ואז הגיע הערב, התחלתי להכנס לדיכאון ולחשוב למה בכלל חשובים החיים הרי כולם מתים בסוף וכל זה
והחלק הכי גרוע זה היה הקטע שהלכתי לישון.
במשך כמה שעות השתגעתי, הייתי כל כך חלשה ובהתחלה חשבתי על כל מיני דברים, ואז התחלתי לחשוב על דברים מפחידים וכל מיני מחשבות נוראיות התחילו לצוצץ לי והשיא היה כשהתחלתי לשמוע כל מיני רעשים בשאר הבית והתחלתי לחשוב שזה רוצחים או מחבלים שהולכים לחדר של אחותי ואז קמתי מהר ורצתי לחדר שלה לראות עם הכל בסדר בשלוש בלילה קמתי כמו איזה זומבי והתחלתי לחפש את השוקולד בכל הבית ואז התחננתי לאמא ואבא שלי שיגידו לי איפה זה אחרי 6 פעמים שהכרחתי אותם וכמעט התחלתי לבכות. ואז הם הסכימו לי בתנאי שהם מביאים לי רק 4 עוגיות אוראו, וכשהם הביאו לי אותן טרפתי את זה כמו אריה , כל המחשבות נעלמו, כבר לא הייתי רעבה ונרדמתי כמו שצריך.
וזה לא פעם ראשונה שזה קורה, היו המון ימים שבלת ברירה נאלצתי כמעט ולא לאכול שוקולד וגם היה לי קשה מאוד להרדם
מה לא בסדר איתי? למה יש לי צורך מוגזם כזה לשוקולד? ללכת לגמילה או אשפוז?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות