היי חברים,
לפני כשנה וחצי הכרתי אדם מקסים במסגרת הלימודים, שנון, חד, מצחיק ואינטליגנטי.
איך שהוא ולמרות שאנחנו קצוות מנוגדים לחלוטין באישיות ועל אף פער הגילאים (עשור), היה לנו חיבור טוב ונכנסו למערכת יחסים סוערת.
בהתחלה הכל היה רגיל ולפי הספר, מחזר, שולח הודעות באופן סדיר, מפרגן ורוצה לשהות במחיצתי.
אקצר ואומר.. שאחרי חודשיים של קשר אינטנסיבי- החלטנו על פרידה הדדית. אהבה הייתה, אבל דברים אחרים שדרושים על מנת להרים זוגיות טובה- לא היו (יכול להיות שלא נתנו לזה מספיק זמן או שלא הייתה נכונות להשקיע אנרגיה).
הבעיה היא, שהזוגיות הפורמלית באמת נגמרה, אבל הקשר בינינו, לא. התקשנו להתנתק אחד מהשני והשגרה מאז היא שהוא ממשיך לשלוח לי הודעות (ואני כמובן מגיבה ולפעמים גם יוזמת), להתקרב ואז להתרחק,לבלבל אותי ובעיקר להיכנס לי פעם אחר פעם עמוק ללב.
המפגשים בנינו מתרחשים בערך אחת לחודש ואנחנו שוכבים. בחלק מהמפגשים הוא יכול להיות משתף, מדבר וחולק איתי את מה שעובר עליו בחיים, ובחלק אחר מהמפגשים הוא קר ומנוכר, וההרגשה שאצלי מתקבלת היא של "חור לזיין"/ היסח דעת.
בזמן האחרון, לאחר המפגשים הוא נעלם (ז"א לא יוצר קשר בהודעות), ואחרי כחודש צץ כאילו לא נעלם כלל.
אני באמת לא יודעת מה לעשות?
מפחדת שלא יוכל לצאת מהמעגל הזה ושאמצא את עצמי עוד זמן רב מבזבזת אנרגיות על פירורים, במקום להיות מושקעת בזוגיות אמיתית.
אני חייבת לציין שאני אוהבת אותו מאוד, הוא מעניק לי משמעות (בדרכו שלו) למילה אהבה.
יש מה לעשות? יש טעם? אני מפחדת לסגור באופן סופי את הדלת ולחוש תחושת פספוס לגביו. ומצד שני יודעת, שאני רוצה לעצמי זוגיות אמיתית.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות