אני בזוגיות כבר שנתיים וחצי עם גבר שגדול ממני בחמש שנים.
הקשר שלנו באמת מדהים, יש אהבה גדולה, כימיה, תקשורת וסקס מדהים, מגוונים הרבה ואף פעם לא משעמם.
אנחנו מדברים הרבה על העתיד ומתכננים לעבור לגור ביחד בקרוב, המשפחות שלנו מסתדרות ואוהבות ואני רואה אותו בתור האבא של הילדים.
ודווקא בשלב הזה כשהכל ורוד, אוכלת אותי המחשבה שלא חוויתי מספיק.
הוא החבר הראשון שלי, האהבה הראשונה שלי והסקס הראשון שלי. הוא לעומת זאת היה בזוגיות רצינית לפנינו ושכב עם בחורות.
אני מוצאת את עצמי מדמיינת סקס מטורף עם גברים אקראיים ברחוב. כמובן שלא עושה עם זה כלום, אבל עצם המחשבה גורמת לי להרגיש לא נאמנה.
אני רואה המון זוגות מסביב שמתגרשים מהר מאוד, ואני מפחדת להיות שם. מפחדת להתעורר עוד כמה שנים עם מחשבה שעשיתי טעות ושהייתי צריכה לצבור חוויות לפני שהקשר עולה שלב.
ומצד שני, אני מבינה שאם אני מעלה את הנושא ורוצה לחוות חוויות בלעדיו, אני אאבד אותו.
מה הפתרון לזה? להמשיך כרגיל ולקוות שיעבור, או לדבר איתו על זה ולקחת את הסיכון שאפסיד אותו?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות