אני בת 18 לפני גיוס והכרתי בחור מהמם.
אני כבר שלוש שנים ללא חיי חברה,אין לי חברות
מסיבות פשוטות כולן היו אינטרסנטיות,צבועות
והיה לי נורא קשה להתחבר "ולשחק את המשחק" עד היום..
עם הבחור שהכרתי יצא שדיברנו כבר על הימים הראשונים על המצב הזה, אבל לא אמרתי בצורה ישירה אין לי חברות.
הוא גם עבר איזה שהוא קושי בחברה ומבין את הבעיות שיש בחברה אהל עדיין יש לו חברים טובים שגדל איתם והוא יוצא ומבלה הרבה ואני פשוט לא.אין לי עם מי.אין לי חברה טובה.אין לי גם ידידים כאלה טובים פשוט אין.
אני מפחדת שזה יגרום לו לחשוב שאני לא בסדר או לא נורמלית או לוזרית כזאת שאין לה חברים
זה לגיטימי שבגיל כזה אין לי חברות?
אנשים יכולים להבין שזה מקרה שיכול לקרות לכל אחד ואין בזה תיאור של לוזריות?
אני כן הן אדם חברותי ומתה שתהיה לי חברה כמו אחות אבל זה המצב שלי כרגע
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות