התחתנתי לא מזמן ובעלי רוצה שנהיה אצל ההורים שלו בפסח למרות שאמא שלי רוצה שנהיה אצלה בפסח.
שנה שעברה היינו אצל ההורים שלו (עוד לא היינו נשואים) והשנה רציתי שנהיה אצל אמא שלי כי שנה שעברה לא הייתי איתה וכיבדנו אותם ולדעתי הגיע הזמן שנכבד גם את הצד שלי.
ההורים שלו והוא זה משהו על-טבעי, דביק ברמה שהם לא יכולים בלעדיו בכלל כמעט, כל הזמן מבקר אותם ומתקשר אליהם, יש לציין שהוא תכף בן 30 שלדעתי בכל אופן זה נראה גיל שבו אמורים כבר להשתחרר מההורים. לפני שהתחתנו הייתי בטוחה שזה ישתנה אחרי החתונה אבל אני רואה שזה פשוט ממשיך ונהיה מגעיל.
מצפה מהגבר שלי שיהיה איתי בעיקר כשאנחנו רק התחתנו וצריכים את הזמן שלנו לעצמנו. מאוד פגועה שהוא לא מוכן להתפשר ולבוא לקראתי להורים שלי בפסח.
היום הציע הצעה שאני אלך להורים שלי והוא ילך להורים שלו בפסח. הדבר הזה נשמע לי פשוט הזוי בקטע לא אמיתי, למה בתור כלה טרייה אני אמורה לבלות את חג הפסח לבד ללא בעלי רק כי הוא לא מסוגל להיות ללא משפחתו?
מה אני אמורה לענות לו על דבר כזה? מה הפתרון??
מבקשת מאנשים שכבר עברו דבר כזה להגיד לי מה אני אמורה לעשות. מצד ראשון לא רוצה שנריב על דברים בתחילת הנישואין שלנו ומצד שני אני לא רוצה להיות זאתי שכל הזמן מוותרת מעצמה רק בשביל הזוגיות.
הוא אמר ששנה הבאה נהיה אצל ההורים שלי בפסח כי השנה יהיה לו קשה כי זו פעם ראשונה שהוא עושה בלעדיהם, אבל קשה לי להאמין גם לזה.
איך מתמודדים עם גבר שדבוק לתnת של הוריו כל הזמן? ממש אשמח לתשובות כנות מאנשים שעברו זאת, תודה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות