מתקשה להיפרד מבת זוג ולא יודע אם זה נכון

שלום לכולם,
אני נמצא במערכת יחסים שנמשכת חצי שנה. הבחורה שאני אתה עברה כבר שתי מערכות יחסים רציניות שנגמרו רע ובשבילי זו פעם ראשונה שאני בקשר.
אני זה שיזם את הקשר והאמת שמהתחלה היו לי ספקות אם הבחורה הזאת מתאימה לי, אבל כנראה שההתלהבות גברה על כל ספק. המצב הוא כזה: אני סטודנט לתואר ראשון והיא, צעירה ממני בשנה עובדת בחנות. אנחנו לא גרים ביחד. הכרנו בזמן שאני גר במקום אחר והיא גרה במקום שגרתי אצל ההורים. היא מאוד רוצה שנעבור לגור יחד אבל אני מתלבט אם אני בכלל רוצה להמשיך את הקשר. היא מצד אחד בחורה מקסימה עם לב זהב ונתינה אינסופית, אחת כזאת שדואגת לבן זוג, נותנת מעצמה וחושבת על העתיד ולא רק חיה את הרגע, ז''א היא חוסכת כסף כדי שיהיה לה להמשך כשתרצה להתחתן ולהקים משפחה וחרוצה מאוד ולארג'ית שמההתחלה לא הייתה מוכנה שאשלם עליה כל הזמן ויצא שהיא שלפה את הארנק לפניי בלא מעט מקרים. אני יודע שזה באופי שלה ולא רק בשביל לרצות אותי. אנחנו מטיילים ביחד ויוצאים לבלות כל סופ''ש וזה כיף. מצד שני מרגיש שאין בינינו שיח והשיחות כל הזמן חוזרות על עצמן(בעיקר על המערכות יחסים שהיו לה בעבר), אין לה היגיון לפעמים באיך שהיא מדברת ויש לה חרדה גדולה שאעזוב אותה. היא עלולה להיפגע מכל שטות ולא להבין דברים שאני אומר ומאוד קנאית לקשר. אם היא תשמע קול בחורה ברקע בזמן שאני מדבר איתה בטלפון היא מיד חושדת בגלל שהיא חוותה בגידה בעבר. אנחנו מתווכחים לא מעט אבל תוך זמן קצר מבינים וסולחים. הבעיה שזה כמו גלגל שמסתובב וחוזר על עצמו ונמאס לי שהעבר שלה מושלך עליי. וגם היא עושה לי מצפון ואני באמת מתקשה להגיד משהו שעלול לפגוע ברגשותיה. הבעיה אצלי שאני גם לא יודע אם כדאי להיפרד בגלל שעברתי איתה כבר כמה חוויות טובות ומהנות ויש לה לב טוב והיא אוהבת אותי באמת. כל פעם שאני רוצה להגיד לה משהו שרומז על פרידה אני מרגיש פתאום חולשה ופחד לעשות את זה. אני לא מרגיש שלם עם הקשר הזה ובגלל שלא הייתה לי לפני כן מערכת יחסים אין לי איך להשוות לאחרות. איפשהו אני בעצמי פוחד לעשות צעד פזיז ואולי להפסיד בחורה טובה סה''כ ומצד שני אולי זה צעד נדרש כי אני לא שלם עם הקשר הזה ואני לא באמת אוהב אותה. מחבב זה בטוח אבל לא אוהב באמת.
בקיצור, מבולבל. אשמח לעצה טובה מכם הגולשים. השתדלתי לפרט כדי שהתמונה תהיה ברורה עד כמה שאפשר.