אוקיי. אני אנסה להסביר את המקרה בצורה בקצרה והבהירה ביותר שאפשר.
בחור ישראלי שהיה בחו״ל לתקופה ארוכה התחיל לדבר איתי שלושה חודשים לפני חזרתו לארץ. דיברנו כל יום בהודעות במשך שלושה חודשים. הגענו למצב של שיחות בנאליות ושיחות עם עומק, שיחות אינטימיות, שליחת תמונות, עקבנו בפייסבוק ובאינסטגרם. לקחנו חלק בחיים האחד של השני בזכות השיתוף היום יומי. במהלך התקופה הראה נכונות כאחד שמחפש קשר רציני, שהוא מעוניין להיפגש איתי, לקיים איתי יחסים ולהכיר אותי לעומק.
לאחר שלושה חודשים הגיע רגע חזרתו לארץ. כשהגיע הרגשתי שהוא מרוחק. הרגשתי שהוא לא מחפש את הזמן להיפגש איתי או לראות אותי. אף הייתה פעם אחת ששלח לי ״תני לי לנשום, שחררי קצת״. לאחר שבועיים מהחזרה שלו לארץ נפגשנו.
זה ישמע לא טוב, והרבה ירימו גבה. אבל הלכתי אליו הביתה. דיברנו במשך שלושה חודשים והרגשתי שאנחנו יחסית מכירים. אז שכבנו. והאמת, זו הייתה הפעם הראשונה שלי, והוא ידע את זה. אחרי שזה נגמר, הוא לא יצר איתי קשר. פשוט נעלם. כבר עבר שבוע מאז.
ועכשיו מגיעה השאלה. הוא הבטיח הבטחות, סיפר סיפורים, אמר שיש רגש ושהוא מת לראות אותי כבר ברגע שיגיע לארץ. בסוף יצא ששכב איתי ופשוט נעלם. חייבת להגיד שאני לא מצטערת לרגע ששכבתי איתו, נהנתי מכל רגע ולא מתחרטת על כך. מעצבן אותי הזלזול שלו אחרי שדיברנו במשך שלושה חודשים כשהוא היה במרחק שנות אור. עצבן אותי שהוא אפילו לא טרח לשלוח הודעה ולהגיד לי: שמעי, זה לא יעבוד.
האם כדאי לשלוח לו הודעה ולכתוב לו את כל התחושות שלי, או שזה פאתטי ומיותר? כי יצא שלא עשיתי סגירת מעגל, וקשה לי בלי לעשות סגירת מעגל. אני חייבת את זה בשביל השקט הנפשי שלי.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות