אז הסיפור הוא כזה אני ב27 לומד שנה שנייה הכרתי מישהי במכללה ואנחנו לפעמים נוסעים ביחד פעם איתי ופעם איתה ....אחרי כמה נסיעות ביחד היא מצאה חן בעייני וחשבתי להתחיל איתה שאלתי בעדינות אם יש לה חבר היא אמרה שלא....אז שלחתי לה מאוחר יותר ביום למחרת הודעה אם בא לה לשבת לקפה..היא אמרה שלא יכולה אבל היא בינה שהתחלתי איתה....
עברה חצי שנה כממובן ששמרתי על יחסים תקינים בלימודים אני לומדים ביחד ואתמול אפילו היינו בשיעור פרטי ביחד
היא לא יוצאת לי מהראש אבל עכשיו יש לה חבר בן 29 .
שמעתי דעה מחבר שהיא בחיים לא הייתה זורמת איתי בגלל שהצעתי לה בהודעה למרות שאנחנו נוסעים ביחד.
זה נכון?
ובלי קשר אני בן 27 כולם אומרים לי אני נראה טוב באמת שכולם....אבל מלא בחורות מוסיפות אותי לפייסבוק מנהלות איתי שיחה אחת ואז נעלמות וממציאות תירוצים ומוחקות אותי אני לא מצליח בכלל לייצר קשר.
הייתי בטיפול פסיכולוגי 5 פעמים ...המטפלת אמרה לי להישאר אני
בכול מה קרה ממש מפחד שאהיה תמיד לבד...כבר הורג אותי הלב זה
אם אני לא מספיק אסרטיבי או משדר ביטחון אני אהיה לבד?ממש קשה למצוא כבר מישהי בגילי?
האם הבחורה הייתה בעניין שלי היא הייתה זורמת למרות שהצעתי בהודעה?ובכללי מה דעתכם על סיפור חיי?כאילו אני לא מצליח לעשות שינוי?האם אני צריך בכלל?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות