יש לי חברה כבר 4 שנים מהתיכון אנחנו ביחד הם גרו במרכז ועברו לצפון והמשכנו להיות חברים, היא בחורה יפה מוצלחת נפרדנו מספר פעמים , ההורים שלי מקבלים אותה כמו בת , כשהיא באה מרעיפים עליה אהבה , מבשלים לה , היא ישנה אצלי , היא אוהבת אותי ,לפעמים יש לי תחושה שהיא לא ממש משקיעה בקשר ,כי היא באה אחת לשבוע למרות שאני רוצה לראות אותה יותר,היא גרה בצפון ואני במרכז , להגיע אליה אני לא יכול ,ההורים שלה לא מוכנים שאכנס אליהם הביתה, הם טוענים ששברתי לה את הלב ,בגלל שהעזתי להיפרד .ובגלל זה לא מוכנים להכניס אותי לביתם וזה לא ישתנה לעולם,
ההורים שלי אומרים לי כל הזמן שהיא לא בשבילי ,ושהחיים שלי איתה יהיו קשים בגלל שגם לא נקבל תמיכה מההורים שלה .החברים שלי אומרים לי שהיא לא בשבילי ושאני מתפשר . אבל אני אוהב אותה ,ההורים שלי גם מאוד פגועים מזה שאני לא נכנס אליה הביתה ויש בכלל איסור כזה . אני יכול להתייבש מחוץ לבית שלה אבל אין סיכוי שההורים שלה יתנו לי לעלות אפילו לשתות כוס מים. ואני רוצה אותה, אוהב אותה ודיברתי איתה גם על זה היא אומרת שהיא לא אשמה במצב שנוצר. אבל אני לא יכול להתגבר על תחושת ההשפלה והפגיעה של ההורים שלה, להם ספציפית לא עשיתי שום דבר והייתי מאוד נחמד אליהם כשביקרתי בביתה כמה פעמים בתחילת הקשר , הפרידות ממנה נבעו ממריבות . זה נותן לי תחושה של לא שווה . ואני כבר לא יודע אם זאת טעות להשאר איתה, למרות האהבה . מה אתם חושבים ?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות