אני לא מבינה למה אני צריכה לסבול את עצמי ככה ולמה נולדתי כזאת. למה אני קיימת?
אני שונאת בי הכל. אני שונאת את הפנים שלי, הגוף שלי, האופי שלי, המוח שלי, המגרעות שלי, הפגמים שלי, שנמצאים בכל מקום, אני שונאת כל פאקינג תא שבונה אותי. השנאה אמיתית, היא זורמת בדם, אני מרגישה את זה, ולא יכולה לסבול את החשמל הזה, קיבלתי עכשיו סחרחורת ושכחתי איך לנשום, זה נורא, אני רוצה להיעלם.
אני פגומה וגם יותר מאנשים ממוצעים, איכשהו כולם פשוט יפים בעיניי, ואני לא. (גם לא בעיניי אף אחד אחר). לא בגלל שאני מחפשת את זה בעצמי, אני פשוט כזאת.
אני שונאת את עצמי כל כך. אני לא מסוגלת להסתכל על עצמי במראה, לפעמים גם לא לראות אותי בזווית הראייה, או אפילו את העור שלי על עצמי, כל סוג של נוכחות שלי, איכס.
אני מנסה לדאוג לעצמי, לגוף שלי, אני מנסה, אבל אתם יודעים, לפעמים פשוט בא לי להפסיק כבר. להפסיק להתאמץ, לעזוב, לזרוק הכל לעזאזל. זה נמאס, זה מתסכל, כל הטרחה והמחשבה על זה כל יום ויום. זה גם לא שווה הרבה בסוף, זה לא מתקן אותי, אני נשארת אותה טעות.
אני גם מנסה להיות אדם עם אופי מוצלח יותר אבל אני אף פעם לא טובה מספיק ואני לא מצליחה להיות בסדר. זה המוח שלי וזו הכימיה שמצויה בו, כנראה שככה זה.
אני לא יכולה לצאת מהבית לפעמים.
זה כמעט כאילו זורם לי חשמל צורב ולא דם בעורקים וזה כל כך כואב, אני לא רוצה לחיות את זה יותר. אני לא יודעת איך להיות אני ככה, אני כלואה בעצמי ובמה שזה למשך כל חיי. איך להתמודד עם זה? איך לפחות להצליח לראות את עצמי בכל צורה שהיא בלי להתמלא בגועל כל פעם מחדש?
לא צריך לאהוב אותי, רק להפסיק לנשום שנאה, איך?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025