צריכה עצה לחיים איך ממשיכים הלאה ולא מוותרים?

שלום, אני נמצאת בשלב לא קל בחיי, זה לא משהו חדש, אבל תמיד איכשהו הייתה לי תוכנית להמשיך או מוטיבציה לסדר את המצב. אך כרגע לא יודעת מה לעשות ואין לי למי לפנות.
אני צעירה בת 22 מרגישה כמעט 30. כרגע אני גרה בפיריפריה בדירת עמידר עם אימי ואחותי הקטנה בת 12. המצב הכלכלי לא קל, אני עובדת בעיקר ערבים ושישי שבת במלצרות ומרגישה שחוקה. אימי מאז שאני זוכרת את עצמי היתה בדיכאון. החיים איתה לא היו קלים ומאז שאני קטנה הרגשתי שאני צריכה להתבגר מהר והלתחיל לפעול, התחלתי לעבוד בגיל 14 כבר ולהביא כסף לבית. אחרי שאחותי הגיעה מאבא אחר שגם הוא לא בתמונה, התחלתי לדאוג גם לה, והפסקתי ללמוד בכיתה י..
היום אני מרגישה שאמא שלי רק מדרדרת... המצבים שהיא מביאה אותי אליהם, צעקות וריבים, ימים שלמים שתכננתי ללמוד ולעשות נהרסו וגרמו לי להישאר במיטה ופשוט לבכות. היא חולה בדיכאון וניראלי שעוד כמה דברים נפשיים שלא אובחנו. והיא לא רוצה ללכת לטיפול. ביום יום אני באמת משתדלת להכין אוכל לאחותי לטייל עם הכלב ללמוד עצמאית בבית ולעבוד.. אני עוזרת המון אם זה לקחת את אחותי לרופא שיניים או לפנק את המשפחה בטיול או מסעדה לפעמים.. לנקות ולסדר לעזור לאחותי בלימודים ולאמא שלי מה שצריך... אך שום דבר מזה לא מספיק אמי אף פעם לא מרוצה.. תמיד תמצא על מה להתלונן ועל מה לצעוק ואת מה לשבור. גם המצב הפיזי שלה לא עוזר כי היא מרגישה תמיד עייפה. אחותי התחילה להדרדר בלימודים וזה גם מאוד משפיע עליי כי אני לא יודעת איך לעזור לה. בזמנו היתה לי תוכנית שהיא תלך לפנימיה טובה ששם ידאגו לה ויעזרו לה.. אך אחרי שבוע היא חזרה לבית.. ומאז המצב רק מדרדר.. חוץ מזה שהיא מאוד מפונקת ולא עוזרת למצב הכללי.
עכשיו אני מרגישה שאני נישברת.
אני מרגישה שאני מעמיסה על הגב שלי בלוקים ענקיים וכבדים שרק הולכים ונערמים עליי.. והרגליים הקטנות שלי עוד קצת ישברו.
מצד שני אני כל כך רוצה ללמוד ולבנות את חיי ואת הקריירה שלי, ואני באמת מנסה אך מאוד קשה לי לשלב בין המשפחה קשת היום שלי לבין החיים שאני חולמת עליהם.

אין לי שום משפחה, יש לי רק בן זוג מדהים שתומך בי ותמיד מזכיר לי כמה אני חזקה וחכמה וטובה. אבל זה לא מספיק, אני לא רוצה ליפול עליו ולגרום לו לעצב, כי בזמן האחרון אני מרגישה שכל יום אצלי הוא עצוב.

היתי רוצה שיהיה לי מישהו מבוגר לדבר איתו,
מישהו שיכול לייעץ לי לתמוך בי ולהגיד לי איך ממשיכים מפה?
אני מרגישה חנוקה כל כך... כל יום אמא שלי אומרת לי שהיא רוצה למות ולא טוב לה.
ולפעמים אני גם חושבת שאולי יהיה קל לסיים את הכל. ורק בגלל אחותי הקטנה אני מנסה להיות חזקה.