התנשקתי עם מישהו שאני מחבבת לפני כמה זמן וזה הסתבך. מה לעשות?

קוראים לי גל ואני בת 15 עוד מעט. זה סיפור די ארוך אז אני אספר רק את מה שחשוב. שנה שעברה די חיבבתי מישהו וגם הוא אותי אבל זה לא הלך. הוא איתי בשיעורי אנגלית אז אחר כך היה קצת מביך. עבר.... לאט לאט התחלנו שוב לדבר, לצחוק וגם נפגשנו פעם אחת ממש בקטנה בספונטניות. כל הסיפור עם הילד הזה דיי מסובך וגם אז הייתי מודעת לזה. אבל אני חיבבתי אותו, עדיין, או אהבתי אפילו. היה לי מאוד אכפת ממנו ובגלל זה גם יצא שבכיתי המון מכל הסיפור הזה והוא היה מאודדד מרכזי בתקופה שהייתה. החברות שלי לא מתות עליו, כי כל פעם שבכיתי-הן היו שם וראו ותמכו... לפני חודשיים בערך יצא לנו לדבר בווצאפ ואיכשהו הגענו לדבר על נשיקה. בהתחלה הוא הציע בהתבדחות שנתנשק, ואז הוא היה רציני- ואני חשבתי תכלס- למה לא?! בתקופה הזאת כבר שכנעתי את החברות שלי שאני לא מעוניינת בו בכלל, אבל בתוכי ידעתי שאני כן, שאם הוא רק יגיד משהו אני אמס. לא התגברתי עליו או שהוא פשוט היה כל כך מרכזי בחיים שלי בתקופה הזאת שלא רציתי לוותר על זה כל כך בקלות. תאמת שכבר התנשקתי איתו לפני אבל פעם אחת וממש בקטנה, לא משהו שצריך להחשיב. אז חשבתי לעצמי שזה יכול לפתור לי את בעיית ה"נשיקה הראשונה" שגם הייתה קיימת... ועם מישהו שאני מחבבת, כי אם להתנשק עם מישהו מבחינתי זה איתו. והוא לא חייב לדעת. מבחינתו זה יהיה רק "נשיקת סטוץ" ממש בקטנה. בקיצור יצא שהתנשקנו ואני עוד הייתי בהלם מעצמי וסיפרתי רק ל2 חברות הכי טובות שלי. ביקשתי ממנו לא לספר כי לא רציתי שיצא לי שם לא טוב בשכבה והוא לגמרי הבין והיה נחמד. הוא שלח לי הודעות בווצאפ ואמר שזה לא חייב להיות חד פעמי והציע מידי עם שניפגש. דיי התביישתי ממנו בהפסקות ולא בדיוק באתי להגיד לו שלום או נתתי לו חיבוק, כי זה לא שאנחנו ביחד ולא ידעתי איך להתנהג. חיכיתי לשיעורי אנגלית ושם יכלתי לדבר איתו קצת יותר בחופשיות. למרות זאת התרחקנו... אחרי כמה זמן שבו פחות דיברנו, היה טיול של 3 ימים מהצופים. יצאתי וגם הוא יצא. זה טיול שמרכז ילדים מכל הארץ, וידעתי על עוד ילדה מאזור אחר בארץ שהייתה בקשר עם ילדים מהשיכבה שלי, שהיא אוהבת אותו והיא רצתה אותו ממש (היא לא ראתה אותו לפני בחיים או דיברה איתו אבל הוא היה סוג של קראש שלה) בטיול דיברתי עם הילד והוא רמז לי שנתנשק בטיול אבל לא הייתה הזדמנות וגם לא קלטתי אתזה באותו רגע. בלילה הראשון ישבתי עם חברים שלי בחוץ, ופתאום ראינו אותם עוברים-אותו ואת הילדה הזאת. והם התנשקו. באותו רגע רצתי משם והתחלתי לבכות כמו שעדיין לא בכיתי. אפילו לא יודעת למה. או שאולי אני כן יודעת- לא כל יום רואים מישהו שאת מחבבת מתנשק לך מול העיניים. זה הרגיש לי כמו בגידה אבל זה לא, אנחנו לא זוג ולא רציתי להיות דרמטית, שיכנעתי את עצמי שזה כלום, אבל הדמעות לא הפסיקו לצאת ואפילו חברות שלי לא הצליחו לעודד אותי הפעם. על הנשיקה שלי ושלו אף אחד כמעט לא יודע. אבל על הנשיקה שלהם כולם שם ידעו. דיברו על זה בכל מקום כולל מולי ואף אחד לא נזהר לדבר על זה לידי- כי אף אחד לא ידע. ואני רק רציתי לקבור את עצמי. הייתי תקועה בטיול הזה לעוד יומיים ורציתי ללכת הביתה. כל הטיול חשבתי רק על זה. הטיול נגמר.לא דיברתי איתו, גם לא בשיעורי אנגלית, לא דיברנו. אבל לכל דבר יש תאריך תפוגה- גם לכעס הזה שהיה לי עליו, והפעם אני זאת שניסתה להתקרב. דיברנו קצת באנגלית אבל לא יותר. בינתיים עוד דברים קרו ואיכשהו החבר הכי טוב שלו התאהב בי חזק.אבל אני מבחינתי רציתי אותו,רק אותו. והגענו להיום- אחרי כל הסיפור הזה אני לא מצליחה להשתחרר ממנו ואני מרגישה כרגע שאני רוצה אותו יותר מתמיד. לא בגלל משהו מיוחד. בגלל איך שהוא. מעצבן אותי שהוא ואני חולפים זה מול זה בלי להגיד אפילו שלום. רק עם מין מבט כזה אחד בשני. נמאס, זה משגע לי תשכל. הוא משגע לי תשכל! אני לא מבינה למה אני לא מצליחה להשתחרר מזה. אני לא אוהבת לאהוב אותו והייתי שמחה להתעורר בבוקר ולא להרגיש אליו כלום, אבל זה לא המצב. אני לא יודעת מה לעשות ואיך להתנהג לידו. לאן לקחת את זה. לכל דבר יש תאריך של התיישנות ואני חושבת שהסיפור הזה כבר התיישן אבל עדיין לא לגמרי ואני לא יודעת אם לוותר על זה ולשחרר, לא לדבר איתו יותר, או אולי לנסות שוב בשביל הסיכוי שיעבוד הפעם. אשמח לעצות :) (בסוף זה יצא דיי ארוך אז סורי עם זה כבד מידיי)