ההרגשה שמצאתי את מה שחיפשתי - אבל הוא לא טוב לי

אני ממש אשמח לעזרה , לעצה..
אני בת 22 , נמצאת בזוגיות במשך שנה וחצי עם אדם שאני מאמינה בלב שלם שהוא נולד בשבילי ואני נולדתי בשבילו , עם כמה שהמשפט הזה קלישאתי ואידיוטי , אני האחרונה ליפול לקיטש , אבל אני באמת מאמינה בזה.
בן הזוג שלי הגיע מבית הרוס - הרוס זו המילה הכי נחמדה שיש לי להציע , כך שהוא הגיע אליי מלא במטענים וחסום רגשית ברמה שאני לא ידעתי שקיימת , בכל פעם שהוא נפגע בהתחלה הוא היה מראה את זה בכעס ( לא צעקות ולא קללות חלילה ) , הוא לא היה מוכן להראות לי שפגעתי אם פגעתי , או שברגע שהוא היה מרגיש אותי " מתרחקת " ( כשבפועל פשוט הייתי בנקודת משבר בחיים האיישיים שלי ) הוא היה נבהל והולך ממני , כדי לא להתמודד עם המכה.
היום אחרי שנה של עליות ומורדות , הוא מדבר איתי על הכל , כל חומה שהייתה לו ירדה מעליו והסתבר שלי שצדקתי , ידעתי עוד מההתחלה שהוא ה"מכסה " שלי.. אבל ככל שנהוא הוריד מעצמו עוד הגנה ועוד שכבה כך זה התברר לי יותר ויותר.
כמובן שעדיין יש ירידות , הרי דפוס של חיים שלמים לא נעלם לגמרי בשנה , ואני?
אני מרגישה שאני מתחילה לאבד כוחות , לאבד סבלנות , לאבד את יכולת ההכלה שלי לפגמים שבו , וואני לא רוצה שזה יקרה , אני יודעת שאני היחידה בעולם שהוא נפתח אלייה בצורה הזו , הראשונה לראות אותו מזיל דמעה , הראשונה לקבל ממנו מגע של חום ואהבה למרות שהיו כאן עוד לפניי - הקשר איתן עבד כשהוא על טייס אוטומטי..נוכח ולא נוכח .
אני לא יודעת מה לעשות , אתמול בפעם הראשונה בחיי וויתרתי עליו מתוך תסכול שהצטבר - אמרתי לו שזה נגמר ומהר מאוד הבנתי שזו הייתה נקודת שבירה ולא הרצון האמיתי שלי , והוא בשיחה שלנו התוודה בפניי שהוא היה כל כך הרוס ואבוד שהוא ראה שחור - והימר לאחר שנה שלא נגע בדבר הזה , אמר לי שהוא לא יכול להסתיר ממני את זה ושהוא מצטער כי הוא חשב שהכל הלך לפח , שהוא חירבן הכל כמו שהוא תמיד הורס לעצמו כל דבר טוב .
הוא הדבר הכי טוב שקרה לי בחיים , הוא לימד אותי לצחוק ולהנות , לשחרר , הוא לימד אותי אהבה שונה ממה שהיתי רגילה עד היום , אני מסתכלת בעיניים שלו ורואה חיים שלמים עם הילד הזה , הוא בלאגן ואני בלאגן לא פחות ממנו - אבל הוא הבלאגן שלי , הרגעים והימים שעוברים לי איתו הם הימים הכי מאושרים שהיו לי בחיי.

אני צריכה עזרה , אני לא יודעת אם להתקדם ולפספס את אהבת חיי - יש לציין שאני בחורה מאוד בוגרת ופקחית , אני עברתי דבר או שניים בחיי ואני לא אחת להוציא מילים גדולות כמו "אהבת חיי " , הוא לא האהבה הראשונה שלי , ולא הקשר הראשון שלי ..
אני לא יודעת אם לחדש כוחות ולחזור אלינו , כל כך טוב שם , או פשוט להתקדם ולחיות עם הספק הזה , ולמצוא מישהו חדש שאולי אני לא יאהב באותה המידה אבל החיים איתו יהיו הרבה יותר שקטים , נורמלים .. אני אובדת עצות