יש לי דימוי עצמי נמוך, זה גורם לי להרגיש שאנשים לא באמת אוהבים אותי, וגם אם הם אומרים לי בפירוש שהם אוהבים אותי יש לי תמיד הרגשה כזאת שאומרת לי ״חה הם לא מכירים אותך באמת״.
מצד אחד אני יודעת שאני פחות או יותר בן אדם חברותי, יש לי הרבה חברות ואנשים שהתחברתי אליהם ואני חושבת שגם האופי שלי לא רע. אבל מצד שני יש לי תמיד הרגשה פנימית כזאת שאומרת לי ״את לא מעניינת״, ״הם בטח חושבים שאת מוזרה״, ״הם מדברים איתך כי הם לא יודעים איזה משעממת את״.
בגלל זה קורה לי שאני תופסת דיסטנס מאנשים ולא ניגשת לדבר כל עוד לא ניגשים אליי (ואז חושבים שאני סנובית), זה גורם לי לפחד לדבר על דברים שמעניינים אותי, לפחד ליצור קשרים..
כשמישהו בקטע שלי/מעוניין בי זה תמיד מרגיש לי שזה רק בגלל החיצוניות שלי ולא בגלל הפנימיות ואז אני ישר דוחה את הבן אדם כי אני פוחדת שכשהוא יכיר אותי אז הוא לא יהיה בקטע. (וזה קרה לי כבר המון פעמים.)
איך יוצאים מהמצב הזה לעזאזל? הדימוי עצמי שלי כנראה נמוך, איך להפסיק לתפוס את עצמי ככה? (ובבקשה בלי אמרות קיטשיות כמו ״תעריכי את
עצמך״ כי תכלס קל לומר את זה אבל קשה להוציא את זה לפועל, השאלה היא איך עושים את זה.)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות