שלום,
אני בן 30. נשוי 5 שנים.
יש לנו ילד מקסים בן 3.
יש לי אישה אוהבת,דואגת,ומסורה לבית ולילד.
הבעיה היא המראה בעיקר, בנוסף אין כמעט חוויות משוטפות ואין לי חשק לייצר אותם איתה. בגלל המראה וחוסר ההתאמה באופי.
טעיתי במה שעשיתי.
למה התחתנתי איתה?? נכון, אני אידיוט.עשיתי מעשה מתוך טיפשות מוחלטת וחוסר אחריות...
גדלתי בבית קשה מאד שריסק אותי נפשית,נוצלתי שם ריגשית וכלכלית.
יצאתי לעולם עם ביטחון עצמי מרוסק והערכה עצמית נמוכה מאוד.
חוסר היציבות הנפשית ועמוד השידרה שלא פיתחתי עם השנים (אם רק הייתי מפתח חולייה אחד היו דואגים לרסק לי שניים)גרמו לי לעשות טעויות בחיי.
אין לי שום תמיכה מהמשפחה ואני הייתי ילד מקסים בבית.פעם אבא שלי אמר למישהו לידי '*** הוא הנשמה של הבית'.
הייתי טוב ועוזר.ומשתדל לתת מעצמי לבית ולאחים הקטנים.
קיבלתי בעיטה החוצה עוד אחרי שעזרתי כספית לקנות סוכה לחג.
תמיד הייתי פראייר. וניצלו אותי, וגם זרקו אותי.
אישתי מכילה ורחמנית כלפיי.כמו תרופה הרימה אותי וחובשת את ליבי.
אני ככ מתוסכל.
היא לא נראת טוב. אין לה מציאת חן בפנים. בנוסף היא שקלה מעל 100 קג מה שהרס את גופה לחלוטין, אברייה פשוט נשפכים...
עיניי דוחות אותה, אין 'חגיגה לעיניים'.אין חשק לשכב.
אין חשק להסתכל.ואין משמעות לקשר מבחינת חוויות ונושאים משוטפים.(אל תציעו ליצור חוויות,אני לא שם)
טעיתי.ואשלם שכר לימוד.
מזונות.כאב לב.והבנה שחיי נהרסו.
ניסיתי פעמיים לבטל את החתונה.אבל לא היה לי עמוד שידרה ולא עשיתי החלטה אמיצה,השארתי את זה לכוכבים.קטע מטומטם.
לא רע לי בבית- יש זרימת חיים.
אבל זוגיות, חיות , תשוקה , להתגלגל מצחוק, 'אותו ראש', ברק בעיניים, אין.
אני לא מאושר.
ואמרתי לה את זה בשיחה כואבת,ואמרתי שאנחנו צריכים ללכת איש לדרכו והיא צריכה מישהו שיואהב אותה.
(אני לא מזלזל בה!-גם לכם אין שליטה על הלב)
אני לא מרגיש כלפייה אהבה,ולא נמשך אלייה. מהתחלה זה היה כך ושגיתי שגיאה חמורה.
מסכן הילד...
HELP...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות